האם ניתן לבחור רופא מרדים בבית החולים, ולמה לי רופא מרדים פרטי?
בבית חולים ציבורי לרוב לא ניתן לבחור רופא מרדים מסוים. אפשר לבקש שרופא מרדים מסוים יהיה נוכח בניתוח, אבל הבקשה לא בהכרח תיענה. בבתי חולים פרטיים ניתן לבחור רופא מרדים בתשלום, הן מתוך סגל בית החולים והן מחוצה לו.
מצד שני, כשאדם שוכר את שירותיו של רופא מרדים מומחה הוא למעשה רוכש לעצמו ביטוח ובטחון. יש אדם מקצועי ומומחה שאחראי על כל התנהלות הפרוצידורה, כשהוא עצמו לא בהכרה מלאה. רופא מרדים יכול להתאים עבור מטופל “חבילת ניתוח”, משום שהוא עובד עם כל המנתחים, האחיות, הסניטריים, העוזרים ואפילו בתי החולים ומכיר את ביצועיהם, מה שיכול להביא לתנאים אופטימליים לריפוי והחלמה מירביים. כמובן שככל שהמקרה מסובך יותר, הדברים האלה מקבלים משנה חשיבות.
לאילו תופעות לוואי יש לצפות לאחר הרדמה כללית?
חלק מתופעות הלוואי שכיחות יותר, כמו למשל בחילות והקאות, כאבי שרירים, סחרחורות, טשטוש, כאבים בגרון וצרידות. אלה עלולות להתרחש כ-12 עד 20 שעות לאחר הניתוח. פחות שכיחות הן תופעות כמו הפרעות בנשימה והפרעות קצב הלב הפרעות במערכת השתן, הפרעות במערכת הנשימה, נזק לשיניים ולקנה הנשימה, דלקות וזיהומים. בכל מקרה, לא כל התופעות מתרחשות בכל המקרים, ויש שלא חווים תופעות לוואי כלל.
האם ניתן להשתמש בהרדמה בטיפולי שיניים לילדים ולמבוגרים?
בעיקרון ניתן לבצע הרדמה כללית, בתנאי שמתקיימים תנאים מסוימים תחת אחריות של רופא מרדים, מכשור שמאושר על ידי משרד הבריאות, אישור המרפאה להרדמות כלליות ורופא שיניים שעבר הכשרה מתאימה. יחד עם זאת, ישנם מגוון טיפולים ואפשרויות המאפשרים להקל על ילדים ועל מבוגרים בטיפולי שיניים, ולאו דווקא בהרדמה כללית. למשל, רפלקס הקאת יתר ניתן לפתור על ידי פעולות יחסית פשוטות של רופא מרדים וסיפוק מאד גדול אצל המטופל. תרופות שרופא מרדים יכול לתת, דרך הווריד, דרך הפה או דרך פי הטבעת, שונות מאלה שיכולים לתת רופאי השיניים, בשל האמצעים שיש לו לטיפול ומעקב והרשאה למינונים ותרופות מהסוג הזה. בכל מקרה, אין להכריח ילד לטיפול שיניים, שכן טראומה כזו נשארת לכל החיים.
האם יש סוגי הרדמה שונים ומה ההבדל בינהם?
להרדמה ישנן 4 קטגוריות עיקריות:
1. הרדמה מקומית, המתאימה לאזורים קטנים, כוללת הזרקת חומר המדכא את הקולטנים המעבירים תחושת כאב מאזור מסוים בגוף למוח, ומביא לאובדן זמני של תחושה, וכך מאפשר טיפול רפואי הכרוך בכאב.
2. הרדמה אזורית, המתאימה לאזורים גדולים יותר, כוללת הזרקת חומר הרדמה המשתק את ההעברה העצבית מהאזור אותו מבקשים להרדים, לעמוד השדרה, כמו בניתוחים קיסריים, ניתוחי שברים, ניתוחי אגן וכ”ו.
3. הרדמה כללית, המתאימה לכל סוגי הניתוחים, כוללת דיכוי כולל של התחושה המוטורית, הסנסורית והתחושתית של מערכת העצבים, בדומה למצב של קומה מלאכותית.
4. טשטוש הכרתי או ללא הכרה כלל, לרוב מגיע לצד הרדמה מקומית או אזורית ושכיח בפרוצידורות כמו ניתוחי אף, ניתוחי פה ולסת ואפילו הליכים שאינם מסבים כאב אולם גורמים לפחד אצל המטופל, כמו CT, MRI, בדיקות ואגינליות וכ”ו.
רופא מרדים מומחה ומיומן יודע לא רק להתאים את סוג ההרדמה האופטימלית להליך הרפואי המתוכנן, אלא גם את החומרים בהם ייעשה שימוש ואת המינונים המתאימים.
הרדמה בטיפולי שיניים
שני פקטורים קריטיים יש כשמדובר בהרדמה – סוג חומרי ההרדמה והמינון. חומר הרדמה מתאים מסייע לא רק להרדמה עצמה, אלא גם להחלמה לאחר מכן. המינון משמעותי מאד לגיל המורדם, למצבו הבריאותי, לסוג ההרדמה הנבחרת ולסוג החומר. רופא השיניים מפעיל שיקול דעת בעצמו כשמדובר בהרדמה מקומית, אבל מה קורה כשמדובר בטיפול שיניים בהרדמה מלאה או בטשטוש הכרתי?
הרדמה מקומית מתבצעת בשימוש אצל רופא שיניים לעיתים תכופות ביותר, וברוב המכריע של המקרים אין איתה בעיה מיוחדת.
בשנים האחרונות נפוצה יותר הרדמה מלאה או טשטוש הכרתי בטיפולי שיניים נרחבים וגדולים, בעיקר כשמדובר בהשתלות עצם לפני השתלות שיניים , ובהשתלות מספר רב של שיניים בעת ובעונה אחת, או במצבים של חרדה גדולה מפני הטיפול.
התפתחותו של תחום ההדרמה המלאה או הטשטוש ההכרתי ברפואת השיניים בשנים האחרונות, הביא לעלייה משמעותית במספר האנשים הפונים לטיפולי שיניים, שקודם לכן דחו אותו מפאת חרדה דנטאלית.
רופא מרדים בשירות רפואת השיניים
שירותיו של רופא מרדים נדרשים בכל הרדמה מלאה וטשטוש הכרתי, גם אם מדובר בטיפולי שיניים בהרדמה מלאה. רק רופא שעבר הכשרה מיוחדת יכול לבצע הרדמה מלאה בעצמו, ובכל מקרה רצוי ועדיף שרופא מרדים מומחה יבצע אותה, ושרופא השיניים, כמו בכל הליך כירורגי אחר, יטפל בשיניים ולא יצטרך במקביל לדאוג גם למצב המורדם.
רופא מרדים מתאים למטופל את סוג ההרדמה, את סוג חומרי ההרדמה וכמובן את המינון המתאים לו.
לפני טיפול שיניים בהרדמה מלאה
כמו לפני כל ניתוח, הרופא המרדים חייב לקבל את כל המידע לגבי מצבו הבריאותי של המטופל, תרופות שהוא נוטל באופן קבוע, מחלות כרוניות שהוא סובל מהן ואפילו מידת החרדה שהוא נמצא בה. רופא מרדים יכול להוריד את רמת החרדה באמצעות טיפול תרופתי מתאים, ולכן כדאי שהמטופל ייפגש עם הרופא המרדים לפני ההרדמה. כך הוא יבין את הצפוי לו, יקבל מידע על ההרדמה עצמה ובמקרה הצורך, יקבל גם טיפול נוגד חרדה.
במקרים מסוימים, ימצא הרופא המרדים לנכון לשלוח את המטופל לבדיקות לפני ההרדמה, ואולי אף מרשם לתרופות נוספות.
מהי הרדמה?
הרדמה היא מצב פיזיולוגי והכרתי, שבו חומר הרדמה מביא לבידוד תחושת כאב ותחושת פחד. הרדמה מושגת על מנת לאפשר לרפואה לבצע באדם הליך כירורגי או פרוצידורה המעוררת באדם תגובה שעלולה להפריע לביצוע ההליך. ישנם מספר סוגים של הרדמה – הרדמה כללית, מקומית, אזורית, וטשטוש הכרתי. בכל אדם, על פי נתונים אישיים משתנים, משתמשים בחומרי הרדמה אחרים, להשגת מטרות שונות. לכל אחד מסוגי ההרדמות יש סיכונים אחרים, והשיקול איזו הרדמה לבצע, הוא למעשה היחס בין הסיכון מול התועלת.
מאמר – מהי הרדמה?
להרדמה ישנן 4 קטגוריות עיקריות:
1. הרדמה מקומית, המתאימה לאזורים קטנים, כוללת הזרקת חומר המדכא את הקולטנים המעבירים תחושת כאב מאזור מסוים בגוף למוח, ומביא לאובדן זמני של תחושה, וכך מאפשר טיפול רפואי הכרוך בכאב.
2. הרדמה אזורית, המתאימה לאזורים גדולים יותר, כוללת הזרקת חומר הרדמה המשתק את ההעברה העצבית מהאזור אותו מבקשים להרדים, לעמוד השדרה, כמו בניתוחים קיסריים, ניתוחי שברים, ניתוחי אגן וכ”ו.
3. הרדמה כללית, המתאימה לכל סוגי הניתוחים, כוללת דיכוי כולל של התחושה המוטורית, הסנסורית והתחושתית של מערכת העצבים, בדומה למצב של קומה מלאכותית.
4. טשטוש הכרתי או ללא הכרה כלל, לרוב מגיע לצד הרדמה מקומית או אזורית ושכיח בפרוצידורות כמו ניתוחי אף, ניתוחי פה ולסת ואפילו הליכים שאינם מסבים כאב אולם גורמים לפחד אצל המטופל, כמו CT, MRI, בדיקות ואגינליות וכ”ו.
רופא מרדים מומחה ומיומן יודע לא רק להתאים את סוג ההרדמה האופטימלית להליך הרפואי המתוכנן, אלא גם את החומרים בהם ייעשה שימוש ואת המינונים המתאימים.
הרדמה לילדים – חלק א’
ככלל, אין הבדל מהותי בין הרדמת ילדים לבין הרדמת מבוגרים, למעט השלב הראשון, שנקרא “השראת הרדמה”. השיטות אותן שיטות, וגם חומרי ההרדמה זהים. ההבדל הוא בעיקר במינונים.
אז איך בכל זאת מרדימים ילדים?
הרדמת ילדים, כמו מבוגרים, מתבצעת בחמש הדרכים הבאות:
- הרדמה כללית, שבה הילד מחוסר הכרה.
- הרדמה אזורית (הרדמה אפידוראלית, הרדמה ספינאלית או הרדמה פריפרית), שבה מוזרק חומר הרדמה למערכת העצבים לאלחוש אזורי.
- הרדמה מקומית, המשאירה את הילד בהכרה מלאה, ומרדימה רק את האזור המנותח.
- טשטוש הכרתי (סדציה), המועד לפרוצדורות לא פולשניות ואינו דורש הרדמה.
- שילוב של דרכים, כמו למשל כללית ואזורית, או שתי שיטות של הרדמה אזורית.
השלב הראשון של הרדמת ילדים שונה מהרדמת מבוגרים. הוא נקרא “השראת הרדמה” ובמקום בו אצל מבוגרים הוא מתבצע באמצעות הזרקה תוך ורידית, אצל ילדים משתמשים ברוב המקרים (למעט במקרים דחופים או במקרים בהם יש חשש לעליית תוכן הקיבה לריאות) קודם כל במסיכת גז בעלת טעם טוב, המפחיתה אצל הילד את החרדה ומסייעת לתהליך ההרדמה.
איך נכין את הילד להרדמה?
מתח לפני ניתוח הוא טבעי גם למבוגרים, ובוודאי לילדים ולהוריהם. ילד לפני ניתוח צריך לעבור הכנה יסודית, שמתחילה בבניית הקשר עם הרופא המנתח והרופא המרדים. רופא מרדים יכול לעשות לילד הכרות עם מסיכת ההרדמה, ואם הילד מגלה עניין, אז גם עם כלים אחרים, כמו סטטוסקופ למשל.
כל הכרות מוקדמת כזו, גם עם הרופאים וגם עם הכלים, מפחיתה את החרדה באופן משמעותי והופכת את התהליך ליותר ידידותי.
מומלץ להיות קשובים לילד בבית. לפעמים הוא יביע את מה שהוא זקוק לו כדי להירגע. הבאת חפץ אהוב לניתוח, למשל, מרגיע ילדים רבים ומסייע להם להתמודד טוב יותר עם התהליך.
בסופו של דבר, הורים רגועים יכולים להרגיע את הילד יותר מכל אמצעי אחר. לכן, אם הורים שלמים עם התהליך הצפוי ועם בחירת הרופא המנתח והרופא המרדים, הילד ישאב את הרוגע שלהם ויירגע בעצמו.
בחלק ב’ של הרדמת ילדים – מה עושים עם ילדים שמפתחים שפעת או הצטננות לפני ניתוח?
הרדמה לילדים – חלק ב’
גם בילד המצונן וגם בילד הבריא, המעקב המתבצע על ידי הרופא המרדים, מתחיל עוד לפני הניתוח ונמשך גם לאחריו. ההתאוששות מהניתוח היא חלק בלתי נפרד מהניתוח מבחינת הרופא המרדים, ובכל שאלה או קושי שמתעורר, הוא זמין להורים גם לאחר ההתאוששות והחזרה הביתה.
כל מה שרצית לדעת על ניתוח קיסרי ולא היה לך את מי לשאול
ככל שהידע הרפואי שיש בידינו רב יותר, וככל שאנו למדים כיצד למזער סיכונים, טעויות ולפתור בעיות, כך הופכים הליכים כירורגיים שבעבר נחשבו למסוכנים, לבטוחים יותר. עד שנות ה-70, שיעור הניתוחים הקיסריים ברוב מדינות העולם, עמד על פחות מ- 5%. בשנת 1999 עמד השיעור על 15% ושלוש שנים לאחר מכן הוא עלה ל-17%. בין השנים 2005 ל-2007 שיעור הלידות בניתוח קיסרי בבתי החולים עמד על 20% מסך כל הלידות שבוצעו בבתי החולים בארץ.
המשמעות של ההתמחות היא עצומה. רופא מרדים הנוכח במאות ואלפי ניתוחים קיסריים, יודע לצפות כל בעיה, לטפל בכל שאלה שעולה במהלך הניתוח, לפניו ואחריו, ולבחור את ההרדמה המתאימה ליולדת, ואת חומרי ההרדמה שיסייעו גם להאיץ את החלמתה.