בעצימת עיניים?

החשש התמידי מקבל בסיסו מחקרי: להרדמה עלולה להיות השפעה מזיקה בטווח הקצר והארוך * הרדמה אזורית אינה עדיפה בהכרח, וההזיות השכיחות אינן נטולות סיכון * המומחים ל”הפלס”: “תחת פיקוח מרדים מומחה, החשש בס”ד הוא מזערי”

לפני כשנה נערך בבית חולים בהונג קונג מחקר, שבו השתתפו שתי קבוצות ילדים שעברו ניתוחים בהרדמה. כל קבוצה מנתה כ-460 ילדים. קבוצה אחת קיבלה חומרי הרדמה קלים יחסית, ואילו לקבוצה השנייה ניתנו חומרים להרדמה מלאה. בבוקר שלמחרת הניתוח נבדק התפקוד הקוגניטיבי והמנטלי של שתי הקבוצות. מבין הילדים שקיבלו מינון קל של הרדמה, רק 16% היו חסרי שקט ומבולבלים. 24% מהילדים שהורדמו בהרדמה מלאה נמצאו מבולבלים ולא יציבים ביום שלמחרת הניתוח. שלושה חודשים לפחות לאחר מכן עדיין אובחנו אצל 15% מהם בעיות מנטליות. הם התקשו בבחירת מילים, בהפעלת חשיבה ובזיכרון. הילדים שהורדמו במינון קל סבלו גם כן מבעיות דומות, אך שיעורים היה נמוך יותר, 10%.

נתוני המחקר הזה מציפים אצל רבים מאיתנו את החשש החבוי מפני ההרדמה, סכנותיה והשלכותיה, ואת השאלה – האם לפעולה הלא פשוטה הזו שבה גוף האדם נכנס להרדמה יזומה באמצעות קוקטייל של חומרים כימיים, אין השפעות נסתרות שיבואו לידי ביטוי בעתיד?

החוקרים עדיין לא הצליחו להוכיח האם אכן היו אלה חומרי ההרדמה ה”אשמים” התופעות הלוואי שגרמו לקשיים. לא נמצא קשר מובהק בין מינון חומרי ההרדמה לפעילות העצבית במוח לאחר הניתוח. אך ההשערות לנזק אפשרי הולכות ומתחזקות עם הזמן ועם המחקרים.

בינתיים ההרדמות הכלליות ממשיכות כרגיל בכל בתי החולים. אין דרך חלופית לבצע ניתוחים מורכבים ללא הכנסת המטופל למצב תת-הכרתי ותת-תחושתי. ברוב המוחלט של ההרדמות מדובר בפרוצדורה בטוחה ללא סיכונים, אך עדיין, צלם השחור של המחקרים המטילים דופי בחומרי ההרדמה מעיב כמעט על הבטיחות המוחלטת.

על מנת להפחית את תחושת הפחד, ננסה לקבל ככל שיותר מידע, על פרוצדורות ההרדמה, השפעתה ובטיחותה. “כדי להבין את תפקידו של הרופא המרדים, יש להבין תחילה מהי הרדמה”, אומר ד”ר סטניסלב אהרון, רופא מרדים מומחה, חבר באיגוד המרדימים של ההסתדרות הרפואית ומנכ”ל חברת “מרדימים”. “הרדמה היא מצב פיזיולוגי הכרתי שבו חומר הרדמה מוזרק לאזור מסוים או ישירות למערכת העצבים, דרך כלי הדם או דרך מערכת הנשימה. תפקידו של חומר ההרדמה לדכא את מערכת העצבים ולהביא לבידוד תחושת כאב ותחושת פחד. על מנת לאפשר לרופא לבצע במטופל הליך כירורגי או פרוצדורה המעוררת בו תגובה שעלולה להפריע לביצוע ההליך, יש להשיג מצב הרדמה אצל המטופל. עבור כל מטופל משתמשים בחומרי הרדמה אחרים – זאת על פי נתונים אישיים משתנים ולהשגת מטרות שונות. ישנם מספר סוגים של הרדמה – מקומית, אזורית, הכרתית, כללית וטשטוש. לכל אחד מסוגי ההרדמה יש סיכונים אחרים, והשיקול איזו הרדמה לבצע הוא למעשה היחס בין הסיכון מול התועלת. תפקידו של הרופא המרדים הוא תפקיד הדורש מיומנויות אינסוף. ניסיון, ידע ותכונות אופי מיוחדות, והוא חשוב לא פחות מתפקיד המנתח ולעיתים אף יותר. עם זאת, גם הרופא המרדים המומחה אינו חף מטעויות”.

“המרדים מלווה את המטופל לפני הניתוח, במהלכו וגם לאחריו לאורך כל שלבי ההרדמה”, אומר ד”ר יעקב כץ, מנהל מחלקת הרדמה במרכז שניידר לרפואת ילדים. “הוא מחדיר את חומר ההרדמה בתחילת הניתוח ועוקב במשך כל שעות הניתוח אחר סימני החיים החיוניים, בזמן שצוות המנתחים והאחיות עסוק בפעולות הטכניות. ניתוח הוא כמין טיסה: השלב הראשון הוא המראה, אחר כך יש שלב ביניים של טיסה שקטה, ולאחריה נחיתה. השלבים המורכבים הם השלב הראשון והאחרון – ההמראה והנחיתה. שלב הביניים בטיסה הוא בדרך כלל סטטי, אך כמובן דורש ערנות מרובה ומעקב צמוד. כך גם בתהליך הרדמה: השלבים הקריטיים הם הראשון והאחרון, וכאן תפקידו של המרדים מורכב יותר ופעיל”.

“ההרדמה מחולקת לארבע קטגוריות עיקריות”, מפרט ד”ר אהרון. “אחת, הרדמה מקומית הניתנת לאזורים קטנים בגוף, על ידי הזרקת חומר המדכא את הקולטנים המעבירים את תחושת הכאב מאזור מסוים בגוף למוח, ובעצם גורמת אובדן זמני של תחושה. כך מתאפשר טיפול רפואי מקומי הכרוך בכאב. שנית, הרדמה אזורית, המתאימה לאזורים גדולים יותר, כוללת הזרקת חומר הרדמה המשתק את ההעברה העצבית מהאזור שאותו מבקשים להרדים לעמוד השדרה, כמו בניתוחים קיסריים, ניתוחי שברים, ניתוחי אגן וכדומה. שלישית, הרדמה כללית, המתאימה לכל סוגי הניתוחים, משמעותה דיכוי כולל של התחושה המוטורית, העצבית והתחושתית של מערכת העצבים, בדומה למצב של ‘קומה’ מלאכותית. רביעית, טשטוש הכרתי, או ללא הכרה כלל, שמגיע על פי רוב לצד הרדמה מקומית או אזורית ושכיח בפרוצדורות כמו ניתוחי אף, ניתוחי פה ולסת ואפילו הליכים שאינם מסבים כאב אולם גורמים פחד אצל המטופל, כמו CT,  MRI וכדומה”.

“לעיתים משולבים סוגים שונים של הרדמה בד בבד”, אומר ד”ר יעקב כץ, “הרדמה כללית + הרדמה אזורית בפלג גוף שבו נעשה הניתוח. לילדים קטנים בדרך כלל לא מבצעים הרדמה אזורית בלבד, אלא רק בניתוחים בפלג הגוף התחתון. את ההרדמה האזורית ניתן להותיר לפרק זמן ממושך לאחר הניתוח כדי להקל על כאב החולה בזמן ההתאוששות. לצורך טיפול בילדים, הצורך להשתמש בחומרי הרדמה גבוה יותר, גם עבור ביצוע בדיקות שאינן כואבות אך דורשות מן הנבדק איפוק ושליטה, שבדרך כלל קשה לדרוש מילדים קטנים”.

מה ההבדל בין מרדים למרדים מומחה?

הרופא המרדים אחראי למעשה על שמירה על בטחון המטופל – שמירה על מדדי לחץ הדם, בדיקת הפרעות קצב, תנוחת המטופל וכולי – וכל זאת לצד שמירה על תנאים אופטימאליים לרופא המנתח”, אומר ד”ר אהרון. “זו אחריות כבדה הדורשת התמחות ומומחיות. מרדימים שלא עברו התמחות, או שהם בעלי רשיון זמני, הם רופאים מרדימים שאינם מומחים, העובדים תחת פיקוח של רופאים מרדימים מומחים”.

הפחד מפני ההרדמה, שמרתיע לא מעט חולים בוגרים, נכון שבעתיים כשמדובר בילדיהם ובהוריהם. “חשוב שהרופא המרדים ישרה רוגע ושלווה כלפי הילד וגם כלפי ההורה, שנחשב לא אחת ל’מטופל מספר שתיים’”, אומר ד”ר כץ. “חשוב שדמות המרדים תלווה את הילד לכל אורך הניתוח, גם לפניו וגם לאחריו בעת ההתאוששות. יש קשר מקדים לפני הניתוח בין המטופל והוריו לבין המרדים, שבו מועבר כל פרט מידע ונשאלת כל שאלה לגבי ביצוע ההרדמה וההתאוששות ממנה, כדי לתת מקסימום ידע ולהפחית את החששות למינימום. אחד ההורים גם מורשה ללוות את הילד בתהליך ההירדמות”. בשניידר, המתמחה ברפואת הילדים, משתדלים להתאים את כל התפאורה במיוחד עבור ילדים, עד רמת מסכות הרדמה צבעוניות, בחירה של הילד בצבע המסכה ואפילו את סוג ריח גז ההרדמה שינדוף ממנה. הרדמה יכולה להתבצע גם באמצעות הזרקת חומר הרדמה ישירות לאינפוזיה, כל שהילד נרדם בקלות ובלי משים”.

מהם הסיכונים בהרדמה מלאה ועד כמה צריך לחשוש מפניהם?

“מספר הניתוחים בישראל זינק ב-60% בעשור שבין השנים תש”ן לתש”ס, והתחזית היא שבשנת תשע”ה הוא יעלה בעוד כ-50%”, אומר ד”ר אהרון. “משמעו של דבר שהרדמות מבוצעות יום יום בבתי החולים בארץ ובעולם. אך בכל זאת, לכל הליך איבוד הכרה קיימים סיכונים, כשם שיש סיכונים לכל טיפול רפואי או ניתוח. כעיקרון, קיימים שלושה סיכונים עיקריים הכרוכים בהרדמה כללית:

התעוררות תחת הרדמה – עלולה להתרחש בהסתברות של 1:1000. ישנם המצדדים במספרים גבוהים יותר וטוענים שאף 10:1000. זהו מצב נדיר העלול לקרות בעיקר טראומה עבור המנותח, שעלול לחוש כאבים ולהיבהל במידה רבה. פגיעה באיברים –  חומר ההרדמה או שילוב של חומרי הרדמה שונים עלול במצבים מסוימים לגרום דלקת ריאות קשה עד מאד, במיוחד לאור העובדה, שתחת הרדמה או טשטוש אין למנותח היכולת הטבעית לשמור על דרכי הנשימה שלו. פגיעה בגוף המנותח עלולה להיגרם מתגובה אלרגית להרדמה, ירידה בלחץ הדם, העלולה לגרום לאיבוד אוריינטציה, שבץ, הפרעות בקצב הלב, התקף לב ושינויים קיצוניים בחום הגוף. מוות – כל סיכון טומן בחובו את הסיכון למוות, בהסתברויות משתנות. שינויים בתהליך חילוף החומרים ובמערכת הנשימה, אורך ומורכבות ההליך משפיעים על שיעור הסיכונים.

מלבד אלו, חומר הרדמה מקומית המוחדר לאזור העצב עלול לפגוע בעצב ולגרום לחולשה מתמדת, כאבים או נימול. כמו כן, הוא עלול לגרום הרעלה, בפרוצדורות שבהן מזריקים כמויות גדולות של חומרים. בהרדמה אזורים אחד הסיכונים הגדולים ביותר הוא כאב ראש כה חזק עד כדי פגיעה בתפקוד”.

“בעשר השנים האחרונות גברו הפרסומים והמחקרים בנוגע לנזק אפשרי מתהליך ההרדמה”, מסכים ד”ר יעקב כץ. “עשרות מחקרים נערכו, החשש קיים, אך ההוכחות המוצקות עדיין לא ניתנו. הסברה הרווחת היא, כי ההשפעה השלילית של חומרי ההרדמה עלולה להיות מורגשת בעיקר בפגים ובפעוטות מתחת לגיל 3, שהורדמו בגיל צעיר.  אך כאמור, הנושא נדבק בעיקר על בעלי חיים, וטרם הוכח באופן ברור על בני אדם”.

מהו החשש הרווח שמעלים המחקרים?

“ההרדמה משפיעה על עצבי המוח, והחשש הגדול הוא מפני תהליך של הרס תאים או מפגיעה ברגנרציה – חידוש תאים”, אומר ד”ר כץ. “חומרי ההרדמה עלולים לזרז תהליכים בלתי רצויים אלו. ישנם מחקרים שהעלו השערות על סמך ממצאים, כי ילדים שקיבלו חומרי הרדמה במהלך החיים חוו פגיעה בתפקוד היומיומי בבית הספר, שהיה נמוך משל שאר הילדים הרגילים. לאור פרסומי המחקר הללו, שעדיין נחשבים כראשוניים ואינם מוכיחים נזק ודאי, יש לדעת, כי רופא מרדים עובר הכשרה כמו כל רופא, בתוספת הכשרה להרדמה בהתמחות אינטנסיבית. הרדמה היום היא הליך בטוח, ואין צורך לחשוש מפניו, וחשוב מאד לברר על איכות המרדים, לא פחות ממה שמבררים על המנתח בעצמו”.

כמה דקות של טשטוש

במאמר שפורסם בחודש שעבר בירחון “סיינטיפיק אמריקן ישראל” מתואר מקרה של קשישה בת 81 בשם גב’ בייקר, שעברה ניתוח בהרדמה כללית במשך שלוש שעות. לאחריו היא הראתה סימני התאוששות חיוביים מן הניתוח, אך בלילה היא החלה לסבול מהזיות. היא הזתה כי שריפה ענקית מתפשטת בבית החולים ומתקרבת לעבר מיטתה. בייקר, שהייתה ככל הנראה צלולה גם בגילה המתקדם, זכרה את החוויה הזו כאחת החוויות הקשות בחייה. האחיות הוזעקו בבהילות לחדרה על ידי הזמזם הצמוד למיטתה וניסו להרגיעה. למחרת בבוקר לא היה כל זכר להזיות.

“כ-20% מאוכלוסיית המורדמים עלולים להתעורר באי שקט לאחר תהליך ההרדמה”, אומר ד”ר כץ. “כל זה קשור לסוג הניתוח ואופי ההרדמה ושכיח יותר בגילאים צעירים בין שנתיים לשש שנים. לפעמים רמת ההזיות לאחר הניתוח קשורה לרמת החרדה לפניו או להכנה לקויה לקראת הניתוח. התופעה מוכרת וידועה: לפעמים היא אורכת מספר דקות, ולפעמים, במקרים קשים ונדירים כאשר יש חשש לפגיעה פיזית של המטופל, ניתן לטפל בתרופות הרגעה”.

הזיה לאחר ניתוח היא מצב של טשטוש, בלבול ואובדן זיכרון המופיע פעמים רבות בהשפעת חומרי ההרדמה. לזמן קצר החולים מאבדים קשר בינם לבין המציאות: הם הוזים, עונים לשאלות במשפטים חסרי פשר ועלולים לשכוח מה בכלל הם עושים בבית החולים ומה סיבת האשפוז שלהם. הערפול המחשבתי הזה נמוג בדרך כלל תוך יום או יומיים ואינן מותיר נזקים. עד לאחרונה סברו הרופאים, כי דווקא חומרי ההרדמה אינם אחראיים לתחושות הערפול והבלבול הללו: הם הסיקו כי מדובר במתח נפשי טרם הניתוח. אך מחקרים עדכניים שנערכו בשנים האחרונות אינם סבורים כך, הם מאששים יותר ויותר את הקשר בין מינון גבוה של חומרי הרדמה להזיות שלאחר הניתוח, ויותר מכך: מעלים חשש, כי למרות שההזיות מתפוגגות עם הזמן והאדם חוזר לעצמו, במקרים מסוימים עלול להיגרם נזק לטווח ארוך ליכולות כמו ריכוז וזיכרון.

למרות שחומרי ההרדמה קיימים בעולם כ-60 שנה, עדיין תוהה עולם המחקר על מידת ההשפעה שיש לחומרים הללו בטווח הארוך, בשנים שלאחר הניתוח. החוקרים עדיין מגששים באפלה, וטרם מצאו השפעה הרסנית לחומרי הרדמה מסוימים. עדיין אין חומר שנוקה מכל חשש, אך עדיין אי אפשר להוציא אל מחוץ לחדר הניתוחים אף חומר הרדמה. כיוון שהניתוח עצמו הוא פרוצדורה מורכבת ומסוכנת, העלולה להשליך במידה ניכרת על בריאות המטופל, קשה מאד לקבוע אם חומרי ההרדמה אם אלו הגורמים הנזק. הקושי להפריד בין השלכות הניתוח להשלכות חומרי ההרדמה מותיר את המדענים ללא תשובה מוחלטת.

לעומת ד”ר כץ, שטען כי הזיות שכיחות בקרב ילדים קטנים, גורס המאמר ב’סיינטיפיק אמריקן ישראל’, כי תופעת ההזיות נפוצה יותר בקרב מבוגרים בני למעלה מ-70, אשר סובלים מפגיעה מנטאלית, ואצל מנותחים שעברו ניתוחים ארוכים שנמשכו מספר שעות ודרשו אשפוז של לילה או יותר. האם ההזיות נגרמות כתוצאה מסוג מסוים של ניתוח? מחקר אחד מצא, שקיים קשר בין סוג הניתוח ורמת חומרתו להזיות שלאחריו: מנותחי לב בסביבות גיל 60 סבלו מבלבול גבוה פי  שניים וחצי ממנותחים באותו הגיל שעברו ניתוח במפרק הירך, הנחשב פחות מסוכן ויותר קצר.

להעדיף הרדמה אזורית? לא בהכרח

לכאורה סביר היה להניח, שכמות מופחתת של חומרי ההרדמה משמעותה גם הפחתה בהשלכות, ושהרדמה אזורית תגרום פחות נזק מהרדמה כללית. למרות זאת, ביקשו החוקרים לבדוק את הנושא במחקר, והתוצאות היו בלתי צפויות.

קבוצת המחקר הייתה של חולים בני 65 ומעלה, אשר עברו ניתוח לתיקון מפרק הירך והורדמו רק בהרדמה אזורית על ידי פורפופול וחומר הרדמה משתק עצבים במינון משתנה לכל חולה. החוקרים, שעקבו אחר הפעילות החשמלית בגופם של המנותחים, נדהמו לגלות, כי אצל חלק מן המטופלים בפרקי זמן מסוימים במהלך הניתוח ירדה הפעילות המוחית לרמה של פעילות מוחית בעת הרדמה כללית. כלומר: רבים מן המטופלים בהרדמה אזורית מקבלים כמות כה גדולה של חומרי הרדמה, עד שהם בעצם שרויים במצב של הרדמה כללית בחלק מן הזמן, מה שגורם לתופעות הלוואי לאחריהם לקבל גוונים דומים.

חולים שלא פיתחו הזיות לאחר הניתוח וההרדמה – כך התברר במחקר אחד – חזרו ליכולתם המנטלית תוך חודש ואפילו פחות, ולאלו שסבלו מהזיות נדרשו שישה חודשים עד שנה כדי לחזור לרמה המנטלית המיטבית שלהם. אלו שסבלו מבלבול ומהזיות במשך שלושה ימים ברצף לאחר הניתוח לא חזרו ליכולת המנטלית, מה שהעיד על נזק מוחי לטווח ארוך.

כדי למנוע הזיות ולמזער הסכנה נוהגים חלק מן המרדימים לדבר עם החולה שקיבל הרדמה אזורית במשך הניתוח, לשמור על הכרתו, לוודא שהוא מסוגל לענות על שאלות ולהגיב. גישה זו נותנת אומדן למידת ההרדמה ועומקה. אמצעי זהירות נוספים כוללים הקפדה על אכילה ושתייה לפני הניתוח, דבר המשפר, ככל הנראה, את זרימת הדם למוח. לאחר הניתוח ממליצים מומחים להקל על מטופלים את ההסתגלות לשהייה בבית החולים על ידי עידוד ביקורים של בני משפחה ושל חברים, קימה מן המיטה במהלך היום, שינה טובה בלילה והפסקה של נטילת תרופות שעלולות להשפיע על פעילות המוח. אף על פי שעדיין לא ברור כיצד בדיוק הפעולות האלה מסייעות למניעת הזיות, ידוע שפעילות פיזית ושכלית מעודדת תקשורת בין תאי עצב, וזו בתורה יכולה לחדש קשרים חיוניים בין אזורים במוח.

רב הנסתר על הברור והידוע – כמו בתחומים רבים כל כך בבריאה המופלאה הנקראת גוף האדם. וביתר שאת ניתן להבין את חסד הבורא בברכתו של החולה שנתרפא “הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב”.

 הכתבה מעיתון תצפית

]]> http://www.mardim.co.il/%d7%91%d7%a2%d7%a6%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d/feed 0 http://www.mardim.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%aa http://www.mardim.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%aa#comments Mon, 07 Jul 2014 08:39:46 +0000 admin http://www.mardim.co.il/?p=6376 מחלת הסוכרת לסוגיה
סוכרת סוג 1 – סוכרת זו נקראת גם “סוכרת נעורים” או “סוכרת תלוית אינסולין”, למרות שהיום כבר ...]]> מחלת הסוכרת פוגעת בכ-6-8% מהאוכלוסייה הכללית (כ-400,000 חולים), והשכיחות הולכת ועולה עם הגיל.  סוכרת היא למעשה הפרעה סיסטמית במערכת האנדוקרינית, של חוסר או הפחתה בהורמון האינסולין, המנהלת את רמות הסוכר בדם. הסוכר נחשב למקור אנרגיה עיקרי ומרכיב בסיסי במטבוליזם. מאחר ולמערכת האנדוקרינית השפעה על איזון כמעט על כל מערכת בגוף, מטופלים סוכרתיים הם בעלי סיכון מיוחד במצב של הרדמה מלאה.

מחלת הסוכרת לסוגיה

סוכרת סוג 1 – סוכרת זו נקראת גם “סוכרת נעורים” או “סוכרת תלוית אינסולין”, למרות שהיום כבר ידוע כי היא יכולה לפרוץ בכל גיל, ומכיוון שגם סוכרת סוג 2 יכולה להיות תלוית אינסולין. סוכרת סוג 1 מאובחנת כשהגוף לא מייצר מספיק אינסולין כדי להתמודד עם כמות הסוכר בדם, כשתאי הלבלב, האחראי על ייצור האינסולין, מותקפים על ידי המערכת החיסונית של הגוף עצמו.

סוכרת סוג 2 – הרוב המכריע של חולי הסוכרת בארה”ב סובלים מסוכרת סוג 2. סוכרת מסוג זה היא אמנם תולדה של חוסר יכולת של הגוף לייצר אינסולין או מהתנגדות הגוף לפעולתו של האינסולין, אבל היא מקושרת עם תפריט לא מאוזן, חוסר בפעילות גופנית ומשקל יתר. סוג זה נקרא גם “סוכרת מבוגרים” או “סוכרת לא תלוית אינסולין”, הגם שגם מינוחים אלה הופכים ללא רלוונטיים מאז שגם ילדים מאובחנים בסוג 2. עובדה זו קשורה למגמה הולכת ועולה של ילדים הסובלים מהשמנת יתר.

סוכרת והרדמה מלאה

דרכי הנשימה - מבחינת הרופא המרדים, בדרכי הנשימה ממוקם צינור הנשמה. בשל ההשפעה שיש לרמות הסוכר בדם על המפרקים, ישנה סכנה של “סינדרום המפרקים הנוקשים”, העלול יכול לגרום ללסת ולצוואר לנוקשות ולהקשות על מיקום צינור הנשימה.

אספירציה – אצל כל אדם, אחד הסיכונים במצב של הרדמה הוא שאיפת תוכן הקיבה (מזון או חומצות) לריאות. זו גם הסיבה בשלה מורים למנותחים על צום מוחלט לפני הניתוח. אצל סוכרתיים, כמו אצל נשים בהריון, תהליך העיכול והתרוקנות הקיבה הוא איטי יותר. הפרעה זו נקראת גסטרופזיס gastroparesis)) = שיתוק הקיבה, והיא מעלה משמעותית את הסיכון לאספירציה.

תפקודי ריאות – סוכרתיים החולים בסוכרת מסוג 1, עם היסטוריה של רמות סוכר לא מאוזנות, לרוב יסבלו מתפקוד ריאתי לקוי ובסיכון מוגבר לדלקת ריאות. גם סוכרתיים מסוג 2 הסובלים מהשמנת יתר עלולים להתמודד עם קשיי נשימה וחוסר בחמצן לאחר ניתוח בהרדמה כללית. מחקרים גם מצאו כי שיעור קוצר הנשימה בקרב סוכרתיים לאחר ניתוח, גבוה יותר.

הרדמה בקרב חולי סוכרת ומחלות לב

בקרב חולי סוכרת קיים שיעור מואץ וגבוה יותר של מחלות לב, כמו למשל טרשת עורקים. למעשה, סוכרת מעלה את הסיכוי למחלת לב פי 4 או 5. בנוסף לכך, חולי סוכרת לא תמיד מראים סימנים ברורים של מחלת לב, כמו למשל תעוקת חזה. כל אלה מעלים את הסיכון לסיבוכים לבביים במהלך ולאחר הניתוח – התקף לב, אי ספיקת לב, הפרעות קצב ודום לב. תפקידו של הרופא המרדים לנטר את תפקוד הלב (א.ק.ג) ואת הסימנים החיוניים במהלך כל הניתוח, כדי למזער את הסיכונים.

כליות והרדמה מלאה בקרב סוכרתיים

תפקוד לקוי של הכליות אופייני לחולי סוכרת, הודות לכמויות הגלוקוז שהכליות נאלצות להתמודד איתן. מחלת כליות משנה את המטבוליזם ואת הפרשת חומרי ההרדמה בגוף, מה שמוביל לתגובות לא צפויות לתרופות מסוימות ולסיכון עולה של תרופות אחרות. הכליות גם מסייעות באיזון אלקטרוליטים חשובים בגוף, כמו סודיום, פוטסיום וקלציום. פינוי לא מלא או חוסר איזון של החומרים הללו, עלול לגרור השלכות מסוכנות, כמו הפרעות קצב חמורות.

אי לכך, הרופא המרדים נדרש להתאמה מדויקת עוד יותר מהרגיל, של חומרי הרדמה, ולניטור קפדני של קצב הלב ושל התפקוד הכלייתי במהלך ולאחר הניתוח.

הרדמה ונוירופתיה (מחלה עצבית)

המערכות שנפגעות באופן שכיח יחסית בחולי סכרת הן, מערכת העצבים ( נוירופתיה סוכרתית ), מערכת כלי הדם, הכליות, הלב ורשתית העין.  מאחר ופגיעה במערכת העצבים ההיקפית היא כה שכיחה בקרב סוכרתיים (לכן היא נקראת נוירופתיה סוכרתית), ישנה סבירות גבוהה יותר לפציעות, כיבים וזיהומים בעקבות ניתוח, במיוחד בכפות הרגליים והבהונות (אזורים שהתחושה בהם ירודה בשל חוסר תפקוד עצבי). לכן אזורים אלה צריכים להיות מרופדים ומוגנים בזמן שסוכרתי נמצא תחת הרדמה. בנוסף, מערכת העצבים האוטונומית מושפעת מקצב הלב ולחץ הדם, שעלולים להיות קשים יותר לייצוב. יחד עם זאת, רופא מרדים מנוסה ומקצועי יודע להיערך למצבים האלה ולהתמודד איתם.

היפוגליקמיה והיפרגליקמיה

רמות סוכר לא מאוזנות בדם מהוות בעיה, בין אם הן גבוהות ובין אם נמוכות. אפילו הלחץ הנפשי המתלווה לניתוח עלול לגרום לשינויים ברמות הסוכר. מטופלים מסוימים מהווים אתגר של ממש בשליטה על רמות הסוכר שלהם, במהלך ולאחר הניתוח.

לסיכום

רופא מרדים מקצועי ומנוסה יודע להיערך לכל מצב שלא יתעורר במהלך ולאחר ניתוח. אבל חשובה מאד במצבים של סוכרת ומחלות מערכתיות אחרות, הפגישה המוקדמת עם הרופא המרדים, להיערכות נכונה וקבלת הנחיות להכנה שיכולה לסייע למהלך התקין של הניתוח. יש לעדכן את הרופא המרדים בפרטי ההיסטוריה הרפואית, נטילת תרופות וכל שינוי במצב הרפואי.

לצפייה בסרטון על הרדמה בחולי סוכרת

ניסיונות הולכים ומתגבשים לרדת במשקל, מגפת ההשמנה ההולכת ומתפשטת וחוסר הצלחה ביצירת שינוי מהותי באורח חיי הסובלים מהשמנת יתר הביאו לחיפוש אחר פתרונות יעילים וברי קיימא. עם ההבנה ההולכת ומתגבשת בשנים האחרונות כי דיאטות, שינוי אורח חיים ויישום הרגלי תזונה ופעילות גופנית אצל הסובלים מהשמנת יתר חולנית אינם מביאים לתוצאות מספקות ולירידה משמעותית במשקל, הפך הניתוח הבריאטרי לפתרון העיקרי המומלץ לבעיה של השמנת יתר והשמנת יתר חולנית.

האם ניתוח בריאטרי מתאים לי?

כיצד תוכלו לדעת אם אתם מועמדים רלוונטיים לביצוע ניתוח בריאטרי? במידה וה- BMI  שלכם גדול מ- 40 או לחילופין, גדול מ- 35 ואתם לוקים בתחלואה הנובעת ממשקל היתר, סביר להניח שהפתרון היעיל ביותר עבורכם הוא ניתוח בריאטרי.

סובלים מלחץ דם גבוה או סוכרת הנובעים מהשמנת היתר? מחלות ריאה  או כאבי גב תחתון, דכאון או הפרעות נשימה – בשל ההשמנה? סביר להניח שאצל מרדים מקצועי תוכלו לקבל את ההכוונה המלאה לביצוע או הימנעות מביצוע ניתוח בריאטרי תחת הרדמה מלאה.

האם זה לא מסוכן?

הרדמה מלאה בניתוח בריאטרי עבור הסובלים מהשמנת יתר חולנית טומנת בחובה מספר סיכונים אליהם חשוב להיערך מבעוד מועד באמצעות הכוונה וחוות דעת של המרדים המקצועי. סיכונים אפשריים בניתוח לקיצור קיבה הינם דליפה או דימום מנקודת החיבור של המעקף או מקו החיתוך בניתוח שרוול. סיכונים אפשריים נוספים הם חסימת מעי ואולקוס, זיהום בחלל הבטן ופגיעה באיברים סמוכים לאזור הניתוח.

סיבוכים נוספים העלולים להתפתח באופן עקיף לניתוח הבריאטרי הינם דלקת ריאות או זיהום בדרכי השתן, התפתחות קרישי דם וסיבוכים אחרים שתדירות הופעתם הינה נדירה למדי. יש לקחת בחשבון כי בטווח הארוך יתכנו חסרים תזונתיים עקב אפקט של תת ספיגה, הנוצר בעקבות הניתוח.

אילו ניתוחים בריאטריים מבוצעים כיום?

מאחר וכל אדם הינו יצירה בפני עצמה ולכל אדם נדרשת התייחסות ייחודית ואישית, קיימים כיום בישראל חמישה ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה המותאמים אישית לפי חוות דעתו המקצועית של המרדים ובהתאם למצב הספציפי של האדם הסובל מהשמנת יתר:

1. טבעת מתכווננת

2. מעקף קיבה

3. שרוול קיבה

4. מעקף תריסריון

מה הן הסכנות והבעיות בהרדמה מלאה בניתוח בריאטרי?

נפילה אפשרית ועומס משקל – שולחנות ניתוח יכולים לשאת עד 205 ק”ג ולכן נדרש חיבור של שני שולחנות ניתוח. כמו כן, ניתן להשתמש בשולחן ניתוחים מיוחד שיכול לשאת עד 455 ק”ג.

פצעי לחץ ופגיעות עצביות – השמנת יתר קיצונית המלווה בסוכרת עלולה להביא להתפתחות פצעי לחץ ופגיעות עצביות. על מנת להימנע ככל האפשר מפגיעות שונות במהלך הרדמה מלאה בניתוח בריאטרי בקשו להקפיד על ריפוד הולם של מיטת הניתוחים ועל מיצב המנותח.

]]> http://www.mardim.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a8%d7%a6%d7%99%d7%aa%d7%9d-%d7%9c%d7%93/feed 0 http://www.mardim.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%91 http://www.mardim.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%91#comments Mon, 12 May 2014 10:25:28 +0000 admin http://www.mardim.co.il/?p=6338 הלב הוא מרכז חיינו, האבר המרכזי המפעיל את האדם והאחראי העיקרי לשמירה על איכות חיים, על בריאות תקינה ועל השמחה הטבעית הנגזרת מכך. אורח חיים דינאמי, גנטיקה, השמנת יתר וכולסטרול, לחץ דם גבוה וסוכרת – אלו הם רק חלק מגורמי הסיכון הרבים ההופכים כל חולה לב לרגיש ופגיע כל כך.
מחלות לב – הגורם השני בגודלו לתמותה בישראל
למעשה, מחלות הלב על הסוגים השונים שלהן עומדות כיום במקום השני ברשימת גורמי התמותה ...]]> הלב הפועם בנו – חיוניותו של לב בריא

הלב הוא מרכז חיינו, האבר המרכזי המפעיל את האדם והאחראי העיקרי לשמירה על איכות חיים, על בריאות תקינה ועל השמחה הטבעית הנגזרת מכך. אורח חיים דינאמי, גנטיקה, השמנת יתר וכולסטרול, לחץ דם גבוה וסוכרת – אלו הם רק חלק מגורמי הסיכון הרבים ההופכים כל חולה לב לרגיש ופגיע כל כך.

מחלות לב – הגורם השני בגודלו לתמותה בישראל

למעשה, מחלות הלב על הסוגים השונים שלהן עומדות כיום במקום השני ברשימת גורמי התמותה המרכזיים בישראל, אחרי מחלת הסרטן. לא פחות מ – 30,000 בני אדם לוקים בהתקף לב מדי שנה ו – 7,000 במספר מתים ממחלות לב מסוגים שונים. למרות שמחלות לב מהוות גורם סיכון מהותי הרבה יותר ממחלות אחרות, המודעות לחשיבות ההתמודדות עם מחלות אלו עדיין בשפל.

בין מחלות הלב הנפוצות ביותר כיום בארץ נמצאות הקבוצות הבאות:

• אי ספיקת לב, הכוללת לחץ דם גבוה, מחלות לב כליליות, הפרעות בקצב הלב ומחלות אחרות של מסתמי הלב.
• תעוקת חזה – מחלה המתבטאת בקוצרי נשימה ובכאבי חזה.
• התקפי לב – מקרי חסימה מלאה בעורק הראשי.
• דום לב – הפסקה פתאומית של תפקוד הלב.

ניתוח לב בחולי לב – לא מה שחשבתם

דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה, התרגשות והזעה – תופעות מוכרות? כל חולה לב העומד לפני ניתוח לב תחת הרדמה מלאה יודע כי חייו מצויים בסכנה. שלא כמו כל אדם רגיל, חולה לב ניצב בפני סכנה ממשית לחייו במקרה של ביצוע הרדמה כללית. הסכנות הניצבות לפניו כוללות אירועי אפשרי של התקף לב בעקבות סיבוכים במהלך הניתוח, תגובה לא צפויה של הלב לחומרי ההרדמה עצמם ונוזלים בדם ובחללי הגוף במהלך הניתוח, העלולים להביא את המנותח למצב סיכון קריטי לחייו.

במקרים של חולי לב המיועדים לעבור ניתוח לב, המרדים הוא האדם אליו תוכלו לפנות עם כל שאלה שיש לכם, כל היסוס או חשש, כל פחד ורתיעה. ניסיונו העשיר, הידע העצום שצבר והיכולת המקצועית שלו לאבחן את מצבכם הרפואי – הם אשר יסייעו בידיכם להירגע ולקבל את ההכוונה הראויה לקראת הפתרון.

האם יכול חולה לב להימנע מניתוח לב?

ניתוח לב עבור חולה הלב אינו עניין של מה בכך ועלול להוות סכנה משמעותית לחייו. תודות לטכנולוגיות רפואיות חדשניות ורפואה מתקדמת ניתן לשמור על כל חולה לב לפני ניתוח לב. למעשה, כמעט ולא קיימות כיום קונטרה אינדיקציות (הוראות נגד) לביצוע ניתוח בהרדמה מלאה, מאחר והכנה מתאימה לניתוח לב יכולה להגן מפני תופעות פתאומיות או תגובות קיצוניות של הגוף לפעולה הכירורגית.

הכנות להרדמה מלאה אצל חולה לב

על מנת לוודא כי אכן חולה הלב יכול לעבור ניתוח לב תחת הרדמה מלאה, חשוב ביותר לקבל חוות דעת רפואית מטעם מרדים מקצועי ומנוסה. הכנות מיוחדות לקראת הניתוח כוללות צנתור להערכת מצב העורקים הכליליים של המנותח ובמהלכו ניתן לבצע בדיקות מאמץ ואקו לב להעיד על מצבו של הלב ועל יכולתו לשרוד את הניתוח.

חוות דעת רפואית
חוות דעת רפואית היא למעשה מסמך רפואי לכל דבר ועניין, המפרט את חוות דעתו של רופא מומחה בתחום רלוונטי, בנוגע למצבו הרפואי של התובע וקשר סיבתי בינו לבין האירוע הנידון.

מתי נדרשת חוות דעת רפואית?

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד-1984, כל הליך משפטי הנוגע בתחום נזקי הגוף או הנפש, כמו במקרה של תאונת דרכים, תביעה בגין רשלנות רפואית, תביעות פעולות איבה, תביעות בגין אובדן כושר ניידות, תביעות כנגד חברות ביטוח בגין תאונות, מחלות וכי”ב, תאונת עבודה, תביעות לקצין התגמולים של משרד הבטחון, תביעה לביטוח לאומי או כל תביעה אחרת בתחום נזקי הגוף או הנפש, דורש חוות דעת רפואית של גורם מומחה בתחום הרפואי. הגורם המומחה יכול להיות רופא אורטופד, פסיכיאטר, רופא מרדים או רופא אחר הרלוונטי להליך הנידון.
גורם המוסמך לתת חוות דעת רפואית, צריך שיהיה לא רק רופא מומחה, אלא גם מורשה לתת חוות דעת כזו: “רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל”ג-1973.”
על דעתו נסמך בית המשפט כשהוא מעריך את הנזק הגופני שנגרם לנפגע (התובע בדרך כלל). הוא עשוי להתבקש לקבוע את גובה הנכות על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, ולהעריך את הקשר הסיבתי, באם קיים כזה לדעתו, בין האירוע המדובר לבין הנזק שנגרם לנפגע לכאורה.

מי עושה שימוש בחוות דעת רפואית?
תובע בתחום נזקי הגוף או הנפש חייב על פי חוק להתבסס בטענותיו על חוות דעת רפואית של מומחה רפואי, ויכול לקבל פטור מחוות דעת כזו רק במצבים חריגים. הצד הנתבע יכול להשתמש בחוות דעת רפואית על מנת להוכיח כי מצבו הרפואי של התובע היה מעורער עוד לפני האירוע, וכי האירוע למעשה לא גרם לנזק. הוא שוכר את שירותיו של רופא מומחה המוסמך להגיש חוות דעת כזו, ומגיש את המסמך שלו לבית המשפט. בתביעה בגין רשלנות רפואית, למשל חוות דעת רפואית הכרחית, ומוגשת מטעם התובע ו/או הנתבע. לא כך הוא הדבר במקרים של תאונות דרכים, אז מחליט בית המשפט איזה מומחה יש למנות בכדי להעריך את נכות התובע.
יחד עם זאת, גם במצבים אחרים, בהם התובע או הנתבע הגישו חוות דעת רפואית משל עצמם, על ידי שכירת שירותיו של רופא מומחה שכתב חוות דעת זו בהסתמך על החומרים שניתנו לו, יכול בית המשפט להחליט למנות גם מומחה רפואי מטעמו על מנת לסייע לבית המשפט להכריע בין חוות הדעת השונות שהוצגו בפניו.

איך צריכה להיראות חוות דעת רפואית?
ככלל, חוות דעת רפואית צריכה להיות מקיפה ומעמיקה, ולגעת במהות הנזק, בנסיבות שהובילו אליו, בקשר הסיבתי בינו לבין האירוע הנידון, בתוצאות בדיקות ואבחונים רפואיים ובהערכת הנכות.
ככל שחוות הדעת מקיפה יותר, וככל שנותן חוות הדעת מומחה יותר, מנוסה יותר ובעל תואר גבוה יותר, כך רב הסיכוי שחוות הדעת תטה את הכף לטובת התובע.

המומחה הרפואי לא רק ממלא את חוות הדעת הרפואית, אלא גם מתחייב לכתיבת חוות דעת נוספת לאחר קבלת חוות דעת נגדית מטעם הנתבע, וגם עדות בבית המשפט במידת הצורך.חוות דעת רפואית בתחום הרפואה המרדימה
כל הרופאים של מרדימים בע”מ הם רופאים מרדימים מומחים וניתן לקבל חוות דעת רפואית בכל החוגים בהם אנו פועלים, מרופאים בדרגת מנהלי מחלקה, סגני מנהלי מחלקה ורופאים בכירים.

הרדמה מלאה דנטאלית היא תחום התמקצעות במסגרת הרפואה המרדימה. חומר ההרדמה השכיח ביותר בהרדמה הדנטאלית המקומית הוא הלידוקאין. תוחלת החיים שלו בגוף היא בין שעה לשעתיים. ניתן לשלב גם חומרי הרדמה לטווח ארוך, בהתאם לטיפול, לנתונים האישיים של המטופל ולצרכים מקומיים. רוב חומרי ההרדמה יכולים להגיע עם או בלי אפינפרין (מכווץ כלי דם), השלט על דימום ברקמות.

סוגים שונים של הרדמה מקומית בטיפולי שיניים

 חסימה עצבית – הצורה הנפוצה ביותר של טיפולי השיניים בהרדמה. חוסם את עצב קליטת הכאב באזור מסוים של הפה. משמשת בדרך כלל לטיפולים קלים כמו שחזורים, סתימות, עקירות וכ”ו.

הרדמה חיכית – הרדמה של שיניים ולסת באמצעות הזרקה לאזור הקשה של החיך ישירות לתוך המבנה הגרמי של השן לטיפולי שיניים מעורבים, כמו ניתוחים וטיפולי שורש מורכבים.

הרדמת ציפוי השן Intrapulpal– הרדמה הניתנת ישירות לתוך ציפוי השן כדי להרדים את אזור השן.

הרדמה בלחץ – הרדמה שטחית הניתנת באמצעות חומר ספוג בצמר גפן, על מנת לאלחש את העור לפני הזרקת חומר הרדמה.

חסימה עצבית חשמלית – טכנולוגיה המאפשרת חסימה עצבית של אותות חשמליים מהמוח.

למי מיועדים טיפולי שיניים בהרדמה מלאה?

 טיפולי שיניים בהרדמה מלאה מתאימים למספר מצבים ומטופלים, ביניהם אנשים האלרגיים לחומרי הרדמה מקומית, אנשים הסובלים מחרדה דנטאלית, וגם מי שנדרשים לטיפולים רבים ומעוניינים לסיימם באופן מרוכז ובמהירות במקום במספר רב של טיפולים המאריך את הסבל. הטיפול מאושר לאחר בדיקות קליניות וצילומי רנטגן לבדיקת התאמתו של המטופל להרדמה מלאה, ובמצבים מסוימים ייתכנו בדיקות נוספות כמו דם ו- א.ק.ג. הממצאים יועברו לבדיקה על ידי רופא מרדים, שגם ישוחח עם האדם המבקש לעבור טיפול שיניים בהרדמה מלאה, וחשוב לדעת כי בידו של הרופא המרדים הסמכות הסופית לאשר את ההליך או לדחות אותו.

 דרישות החוק עבור טיפולי שיניים בהרדמה מלאה

 טיפול שיניים בהרדמה מלאה יכול להתקיים רק במרפאות שיניים המאושרות לכך על ידי משרד הבריאות, ורק על ידי רופא מרדים שעבר הכשרה מיוחדת וקיבלו את אישור המשרד. חשוב לציין כי כל סטייה מתקנות אלו מהווה סכנה ממשית לבריאותו ואף לחייו של המטופל, ובוודאי מסכנת את רשיון המרפאה והרופא. כמו כן, בעת הטיפול חייבים להיות נוכחים בכל עת רופא מרדים וסייעת רפואית שעברה הכשרה, וכן סייעת לרופא שיניים או אנשי צוות ומומחים נוספים בהתאם לדרישות ולמורכבות ההליך.

 מכיוון שהרדמה דורשת התמחות רפואית בפני עצמה, רופא מרדים מומחה הוא נכס לכל מטופל שרוצה לדעת שבמהלך כל זמן היותו שרוי בהרדמה, יש מי שדואג שגופו ימשיך לתפקד באופן תקין, ושהיציאה מההרדמה תהיה נכונה ותקינה, כמו גם ההתאוששות וההחלמה. לרופא מרדים מומחה יש את הידע לבחור חומרי הרדמה שיכולים להקל על ההחלמה, למנוע דימומים ואפילו להשפיע על רמת הכאב.

 תפקידו וחשיבותו של הרופא המרדים

 האחריות על תחום ההרדמה בהליך כירורגי ורפואי בכלל ובטיפולי שיניים בהרדמה מלאה בפרט, מצויה בידיו של רופא מרדים מומחה, וכך גם במהלך טיפול שיניים בהרדמה מלאה. לפני ביצוע ההרדמה מחויב הרופא לתשאל את המטופל ולהסביר לו אודות הליך ההרדמה הצפוי לו והשפעותיו. הרופא קובע את סוג ההרדמה ואת כמות החומר, וכמו כן אחראי על מעקב ובדיקת תפקוד כל המערכות החיוניות בגוף המטופל, כך שהינו מופקד למעשה על בריאותו וחייו. יש לציין כי הרופא נדרש להיות ליד המטופל המורדם לאורך כל ההליך ושלא לעזבו אף לרגע אחד. במהלך הטיפול נעזר הרופא במערכות ניטור מתקדמות של פעולת מערכות הלב והנשימה, אשר מספקות התראה מוקדמת אודות כל שינוי במצבו של המורדם. התראה זו מאפשרת לרופא המרדים להעניק טיפול מיידי והולם מבלי לגרום נזק למטופל. לאחר תום הטיפול נדרש המטופל להישאר במרפאה לזמן מה לצורך מעקב ואבחון של מצבו על ידי הרופא המרדים ורופא השיניים.

 טכניקות שונות של הרדמה ברפואת השיניים

ברפואת שיניים נעשה שימוש בטכניקות הרדמה שונות, בהתאם למצב המטופל ולטיפול המבוצע בו.

הרדמה באמצעות תחמוצת חנקן והרדמה מקומית, מתבצע במצב של ניתוחים אוראליים לא מסובכים, כמו למשל הסרת שיני בינה ומיקום של שתלים.

הרדמה תוך ורידית בשילוב הרדמה מקומית מתבצעת במצבים שנדרשים בהם הרגעה והרדמה כללית, ומתאימה לכל סוגי ניתוחי הפה וגם למצבים שבהם החרדה גדולה או שהרדמה מקומית לא יעילה מספיק, כמו בנוכחות זיהום.

הרדמה כללית בבית חולים מיועדת בעיקר למטופלים שעוברים הליכים נרחבים הכוללים שחזור לסת או לחולים שמצבם הרפואי מורכב, כמו חולי לב ו/או ריאות קשים.

הרדמה דנטאלית לגיל השלישי

ככל שאנו מתבגרים, בריאות הפה הופכת להיות משמעותית יותר והטיפולים מורכבים יותר. מחלת חניכיים יכולה להוביל לספיגת עצם ואובדן שיניים, המשפיעים כמעט על כל חלק בחיי היומיום שלנו. כדי לחיות חיים מלאים ופעילים, אנחנו צריכים את השיניים והחניכיים שלנו בריאים. הם מאפשרים לנו ליהנות מאוכל, דיבור ולהקל על העיכול. קשישים כקבוצה נוטים להימנע מביקורים אצל רופא שיניים בשל מגוון רחב של סיבות, ביניהן דאגות רפואיות דחופות יותר, חרדה דנטאלית, קשיי תחבורה או הכנסה קבועה.

עם הנתונים הללו, ולאור העובדה שניהול ההרדמה חשוב לפחות כמו ניהול הניתוח עצמו, הרדמה יעילה ובטוחה בניתוחים פלסטיים, הופכת להיות הכרחית עוד יותר מהרגיל. לכך מתווספת העובדה שמטופלים לאחר הליכים כירורגיים פלסטיים וקוסמטיים, לרוב אפילו לא מתאשפזים, או שמתאשפזים ל-24 שעות ומשתחררים. לטכניקת ההרדמה יש כוח עצום להשפיע על ההתאוששות וההחלמה מהניתוח, ולכן היא מהווה חלק בלתי נפרד מההצלחה של כל ניתוח פלסטי.

מכיוון שמי שמנהל את ציפיות המטופל לפני ואחרי הניתוח הוא הרופא המנתח, הבנת היתרונות והסיכונים שיש לכל טכניקת הרדמה, משמעותית לא רק לרופא המרדים, אלא לא פחות מכך לרופא המנתח.

ניהול ציפיות המטופל

הסיבוכים בשל הרדמה בניתוח פלסטי הם נדירים, בין השאר הודות להליך בירור קפדני שעובר כל מטופל לפני ניתוח אלקטיבי (ניתוח בחירה). בתהליך הבירור, מטופל מסווג לאחת מ-6 קטגוריות המגדירות את מצבו הפיזי והתאמתו להרדמה. רוב הרופאים המרדימים מסכימים כי שתי הקטגוריות הראשונות – בריא לחלוטין או מחלה קלה תחת שליטה או ללא הפרעה – הן הקטגוריות המתאימות להרדמה בניתוח פלסטי. הקטגוריה השלישית – מחלה באיבר אחד או שני איברים – דורש בירור מעמיק יותר לפני אישור התאמתו להליך קוסמטי בהרדמה.

שלבי ההרדמה

ככלל, ניתן לחלק הרדמה לשלושה שלבים: שלב ראשון הוא השלב בו המטופל נכנס להרדמה (אינדוקציה), השלב השני הוא השלב בו נשמרת ההרדמה במהלך כל ההליך (תחזוקה) והשלב השלישי הוא היציאה מהרדמה.

להרדמה בניתוח פלסטי השאיפה היא לשמור על לחץ דם נמוך וקצב לב נמוך במהלך ההרדמה.

סוגים של הרדמה

בפרוצדורות כירורגיות בכלל וגם ניתוחים פלסטיים בפרט, ישנם ארבעה סוגים אפשריים של הרדמה. הבחירה בהרדמה המתאימה לכל מצב הינה תולדה של שיקולים רפואיים טהורים, שיקולים בדבר מצבו האישי והבריאותי של המטופל, מצב החרדה לקראת הטיפול וגורמים נוספים. פעמים רבות השיקול יקבע במשולב – בהחלטה מקצועית של הרופא המנתח והמרדים כאחד. בין הסוגים של הרדמה כדאי להכיר את:

• הרדמה מקומית – מתאימה כאשר מדובר על טיפול קצר יחסית או כזה שמבוצע באזור מוגבל בהיקפו.
• הרדמה אזורית – מתאימה כאשר מבקשים למנוע תחושת כאב באזור משמעותי יותר בגוף.
• טשטוש – מתן של חומר מטשטש לחולה על מנת למנוע חרדה ולהפיג מתח וכאב.
• הרדמה כללית – מונעת כל תחושה של כאב, מכלל אזורי הגוף. במצב של הרדמה מסוג זה, נחוץ למטופלים זמן התאוששות ארוך יותר.

ניתוחים פלסטיים באף

המגוון של ניתוחים פלסטיים הוא רחב ולכל ניתוח יש להתאים את ההרדמה המתאימה לו. בניתוחי אף, שנחשבים לסוג של ניתוחים פלסטיים מהנפוצים ביותר, האזור המנותח הוא מצומצם בהיקפו. למרות שהרדמה כללית היא אפשרית, לא תמיד יש בה צורך. המנתח הפלסטי, ביחד עם הרופא המרדים והמטופל עצמו ידונו בעניין לפני שיוחלט האם תתבצע הרדמה כללית או שניתן יהיה להסתפק בהרדמה מקומית בתוספת מתן תרופות וחומרים מטשטשים.

ניתוחי חזה והרדמה

סוג נוסף של ניתוחים פלסטיים נפוצים הינם כאלה שמבוצעים באזור החזה הנשי. ניתוח הגדלת חזה, למשל, ניתוח שבו מכניסים לתוך השדיים סוגים מיוחדים של שתלים אנטומיים, הינו אחד הניתוחים המבוקשים ביותר בקרב נשים בישראל. בניתוח כזה, שלא כמו בניתוח אף, לא ניתן להסתפק בהרדמה מקומית או בטשטוש. כאן, ההרדמה הנבחרת תהיה על פי רוב הרדמה כללית, לעיתים בתוספת הנשמה.

הרדמה ושאיבת שומן

סוג נוסף של טיפולים נפוצים כולל ניתוחים פלסטיים של שאיבת שומן. שאיבת השומן המיותר, תהליך שנעשה באמצעות צינוריות מיוחדים, יכול להיעשות בהיקפים שונים. כאשר מדובר על שאיבה בהיקף מצומצם, יחסית, אין כל צורך בהרדמה מלאה. במצב זה ניתן לרוב להסתפק בהרדמה מקומית, סמוך למקום בו מכניסים את הצינורית אל הגוף. לעומת זאת, במצבים אחרים, שבהם מבוצעת שאיבה ממושכת יותר, כאשר שואבים כמות גדולה של תאי שומן, יתכן שהרופא יחליט שעדיף לנקוט בשיטה של הרדמה כללית.

מתיחת פנים

אמנם לא נוכל לסקור כאן את כל הסוגים של ניתוחים אסתטיים, אבל לא נסיים לפני שנספר גם על הרדמה במקרה של מתיחת פנים. כאן, על פי רוב תבוצע הרדמה כללית אולם לא מדובר בעניין מוחלט. לעיתים ההחלטה של הרופא תיטה לכיוון של הרדמה אזורית או מקומית.

סיבות לניתוח קיסרי

באופן כללי, נשים מופנות לניתוח קיסרי כאשר נוצר מצב חירום בעת הלידה עצמה, או כשלאורך תקופת ההיריון מתברר כי יהיה צורך בניתוח. סיבות נפוצות לניתוח קיסרי מתוכנן מראש הינן שתי לידות קיסריות קודמות, הרפס, חוסר רצון בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי בעבר, משקל גדול של העובר, וכן עובר במצג עכוז. יש לציין כי בתי החולים בדרך כלל אינם מאפשרים ליולדת לבחור בלידה קיסרית ללא הצדקה רפואית, למעט מספר מוסדות יוצאי דופן.

ניתוח קיסרי חירום מבוצע בהרדמה מלאה, ולעיתים רחוקות בהרדמה ספינלית (הרדמה אזורית בה מוזרק חומר מאלחש לחלל הספינלי שבעמוד השדרה), בניגוד לניתוח קיסרי שאינו חירום, המבוצע כמעט תמיד בהרדמה אזורית, בה מוזרק חומר מאלחש דרך חוליות הגב לעצבים גדולים האחראיים על תחושה ותנועה של פלג הגוף התחתון.

יתרונות ניתוח קיסרי פרטי

יולדת הבוחרת לעבור ניתוח קיסרי פרטי נהנית ממספר יתרונות משמעותיים. ראשית, הפנייה המוקדמת שנעשית בדרך כלל בשבוע ה-30 עד ה- 36 להיריון מאפשרת לה להכיר את הרופא המנתח, להתייעץ איתו לגבי הלידה המתקרבת ולהתרשם מן הנינוחות שהיא חשה עימו. שנית, בניגוד למצב העניינים השורר בבתי החולים בארץ, ניתוח קיסרי פרטי מבצעים רופא בכיר ורופא מרדים מומחה, ולא מתמחים או רופאים שאינן מומחים בהרדמה. הלכה למעשה מדובר בשירות פרטי לכל דבר ועניין, כך שהיולדת נהנית מהאפשרות ליצור קשר עם הרופאים בכל עת, וזוכה לליווי אישי וקרוב בתקופה המקדימה, כמו גם לאחר הניתוח.

אז איך בוחרים את הרופא המנתח?

]]> http://www.mardim.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%a8%d7%99-%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99/feed 0 http://www.mardim.co.il/%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%9c http://www.mardim.co.il/%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%9c#comments Mon, 11 Nov 2013 09:10:21 +0000 admin http://www.mardim.co.il/?p=6151
תכנון קדימה
בררו כמה שיותר פרטים על סוג ההרדמה שאתם עומדים לעבור, הרדמה כללית או אזורית, על הניתוח ועל בית החולים בו אתם עומד יםלעבור את הניתוח. עליכם להקדיש קצת מחשבה גם להתמודדות עם ההחלמה שלאחר הניתוח. קחו בחשבון את האפשרות שתשהו בבית החולים יותר זמן מהמתוכנן ושתזדקקו לעזרה וטיפול ארוך טווח בבית.

מה לומר לרופא המרדים?
אמרו לרופא המרדים שלך בדיוק אילו תרופות אתם נוטלים, הוא אחד הדברים החשובים ביותר לפני פרוצדורה הכרוכה בהרדמה, במיוחד הרדמה ...]]>

תכנון קדימה
בררו כמה שיותר פרטים על סוג ההרדמה שאתם עומדים לעבור, הרדמה כללית או אזורית, על הניתוח ועל בית החולים בו אתם עומד יםלעבור את הניתוח. עליכם להקדיש קצת מחשבה גם להתמודדות עם ההחלמה שלאחר הניתוח. קחו בחשבון את האפשרות שתשהו בבית החולים יותר זמן מהמתוכנן ושתזדקקו לעזרה וטיפול ארוך טווח בבית.

מה לומר לרופא המרדים?
אמרו לרופא המרדים שלך בדיוק אילו תרופות אתם נוטלים, הוא אחד הדברים החשובים ביותר לפני פרוצדורה הכרוכה בהרדמה, במיוחד הרדמה כללית . זה כולל תרופות מרשם וגם תרופות ללא מרשם, צמחי מרפא, ויטמינים, ניקוטין ואלכוהול.

הפגישה עם הרופא המרדים
בפגישה שלפני הניתוח, הרופא המרדים יעבור על התיק הרפואי שלכם, כולל בדיקות שאולי התבקשתם לבצע, וישאל אתכם פרטים לגבי ניתוחים שעברתם בעבר, רגישויות מיוחדות, תרופות שאתם נוטלים וכ”ו. בפגישה ישוחח איתכם הרופא המרדים על הבחירה העומדת בפניכם בין סוגי ההרדמה השונים – הרדמה כללית , הרדמה אזורית ולעיתים רחוקות הרדמה מקומית. כמו כן ידבר איתכם הרופא המרדים על ההתאוששות מהניתוח, משככי הכאבים שתוכלן לקחת לאחר מכן, במידה ותצטרכו, ועל תקופת ההחלמה.
ייתכן שהרופא המרדים ירצה לבדוק אתכם פיזית, ובמיוחד את האזור בו אתם עומדים לעבור ניתוח. ייתכן שהוא ירצה לבדוק את הוורידים שלכם ואם מדובר בהרדמה ארוכה, אז גם את קצב הלב, הצוואר, הפה והשיניים.לאחר הבדיקה הפיזית הרופא המרדים מדרג את מצבכם הרפואי. הדירוג מגיע ב-5 דרגות, כשהגבוהה שביניהן מצביעה על מצב רפואי ירוד שדרש ניתוח חירום. אותיו הדרגות המקובלות בכל העולם הן ASA:
דרגה ASA 1: מטופל בריא ונורמלי
דרגה ASA 2: מטופל עם בעיה מערכתית קלה
דרגה ASA 3: מטופל עם בעיה מערכתית קשה, מוגבל אך לא נכה
דרגה ASA 4: מטופל עם נכות ובעיה מערכתית קשה המאיימת על חייו
דרגה ASA 5: מטופל חולה מאד שלא צפוי שיחיה בתוך 24 שעות, עם או בלי ניתוח
דרגות אלה מעידות, בין השאר, על הסיכון לסיבוכים לאחר הניתוח, ובמיוחד הסיכון לתמותה. הסיכון מתייחס לניתוח המבוצע ולמצב הבריאותי של המטופל לפני הניתוח. באופן כללי, יש השפעה קטנה מאד של ההרדמה על סיכון התמותה של המטופל לאחר הניתוח.

תרופות
סוגי תרופות

ישנם שני סוגי תרופות שאתם עשויים להתבקש ליטול לפני הניתוח – הקבוצה הראשונה היא של תרופות שאתם כבר נוטלים, והקבוצה השנייה היא של תרופות שהרופא עשוי לחשוב שאתם זקוקים להן לפני הניתוח.
לקחת או להפסיק?
ייתכן שאתם נוטלים מספר סוגים של תרופות, במיוחד אם אתם מבוגרים, או אם אתפ סובלים מבעיה כרונית כלשהי, כמו יתר לחץ דם, מחלת לב, אסטמה או סוכרת. בעבר, רופאים מרדימים ביקשו ממטופלים להפסיק ליטול תרופות לפני הרדמה. נכון להיום, רופאים מרדימים מעדיפים שמטופלים ימשיכו ליטול את כל התרופות שלהם עד לניתוח.
נוגדי קרישה ואספירין
אם אתם נוטלים תרופות נוגדות קרישה, עליכם לבדוק גם עם הרופא המרדים וגם עם המנתח באיזה שלב לפני הניתוח עליכם להפסיק ליטול אותן. אם עברתם שבץ בעבר, אם יש לכם בעיית לב או אם אתם סובלים מדלקת פרקים, אתם בוודאי נוטלים תרופה כמו אספירין. תרופות נוגדות קרישה ואספירין משפיעות על תהליך הקרישה, אתם עלולים לדמם יותר מהרגיל במהלך ולאחר הניתוח. השפעת תרופות אלה על הדם מחזיקה לכ-14 יום. חלק מהמטופלים יכולים להפסיק נטילת התרופות בן יום, וחלק אחר תלוי בהן לחלוטין. לכן זה קריטי להיוועץ ברופא המטפל וברופא המרדים אם ומתי להפסיק ליטול תרופות נוגדות קרישה.
תרופות לטיפול בסוכרת
אם אתם נוטלים תרופות לטיפול בסוכרת, עליכם להפסיק את נטילתן ביום הניתוח, מאחר ולפני ניתוח אתם אמורים להיות בצום, ואז ערכי הסוכר בדם יירדו תחת הרדמה, כשאינכם יכולים להתלונן על סימפטומים של רמות סוכר נמוכות או היפוגליקמיה.
אם אתם מזריקים אינסולין, עליכם לבדוק איך להתנהל עם האינסולין פני הניתוח. ברוב המקרים, מטופלים שמזריקים אינסולין משובצים לתחילת היום כדי לאפשר להם את המשך היום להתאושש. מטופלים מסוימים יתבקשו להזריק מנה קטנה יותר של אינסולין או לא להזריק כלל עד שיוכלו לאוכל ולשתות שוב לאחר הניתוח. בחלק מהמקרים ייבדקו רמות סוכר במהלך ההרדמה וההתאוששות.
אלכוהול
רופאים מרדימים ממליצים לא לשתות אלכוהול יום לפני הניתוח וביום הניתוח עצמו. מטופלים השותים אלכוהול על בסיס יומי, זקוקים למנה גדולה יותר של חומרי הרדמה מאלה שאינן שותים על בסיס קבוע. לכן חשוב להודיע לרופא המרדים כמה אכלוהול אתה שותה ובאיזו תדירות.
צמחי מרפא ותרופות ללא מרשם
מטופלים רבים נוטלים צמחי מרפא, תרופות ללא מרשם ותוספי מזון. חלק מהתרופות הללו עלולות לסתור את חומרי ההרדמה ואת התרופות הניתנות נגד כאבים בהתאוששות. רופאים מרדימים מסוימים ישמחו אם תביא איתך לבית החולים את כל הוויטמינים, תוספי המזון, צמחי המרפא והתרופות שאתם לוקחים, כדי שיוכלו לבדוק את מרכיביהם.
עישון
אידיאלי היה אם מטופלים מעשנים היו מפסיקים לעשן 6 חודשים לפני הניתוח. אם תפסיקו לעשן, תשימו לב לשיעול שמתחיל, ומעלה איתו ליחה. זהו סימן שריאותיכם מתחילות לשקם את עצמן מנזקי העישון והניקוטין. יחד עם זאת, ייתכן שלא יהיה לכם כל כך הרבה זמן לפני הניתוח כדי להספיק להפסיק לעשן 6 חודשים לפניו, או שאינכם מסוגליפ להפסיק לעשן לחלוטין. בכל מקרה, צמצום כמות הסיגריות שאתה מעשן יהיה הרע במיעוטו. שימוש במדבקות ניקוטין או במסטיק ניקוטין יכול לעזור לכם, למרות שאף אחד מהם לא יכול להיות בשימוש ביום הניתוח.
סמי רחוב
חיוני שהרופא המרדים ידע בדיוק באילו סמים אתם משתמשים או השתמשתם בעבר. סמי רחוב, כמו קוקאין, LCD, הירואין, עלולים להשפיע קשות על ההרדמה. קוקאין ואקטזי הם סמים המגרים מאד את מערכת העצבים. הם עלולים לעורר את הלב, לגרום לתנודות בלחץ הדם וקצב הלב, במהלך ולאחר הניתוח. סמים כמו LCD עלולים לגרום להזיות, שעלולות לגרום לפלאשבקים במהלך ההתאוששות. עדיף לא להשתמש בסמים הללו לפחות שבוע לפני הניתוח.

התרופות שלפני הניתוח
יכולות להיות כל מיני סיבות בשלם הרופא המרדים או הרופא המנתח ירשמו לכם תרופות ליטול לפני הניתוח. תרופות הרגעה, תרופות משככות כאבים, לצמצם את הסיכון לשאיפת חומצות מהקיבה לריאות, את הסיכון לבחילות והקאות לאחר הניתוח ואנטיביוטיקה למניעת זיהום.
טשטוש
אם אתם חרדים מאד, תוכלו לבקש מהרופא המרדים תרופה להרגעה. תוכלו לקבל מרשם או כדור אחד ליטול בלילה שלפני הניתוח.
משככי כאבים
במטופלים מסוימים, כמו למשל כאלה שעוברים ניתוח לב פתוח, ייתכן שמשככי הכאבים יינתנו יחד עם חומרי הרגעה בזריקה. זה יבטיח כי המטופל יישאר רגוע ולא יהיה לחץ על הלב. אם המטופל אינו סובל מכאבים, ברוב המקרים הוא לא יקבל משככי כאבים עד שהוא בחדר הניתוח.
סותרי חומצה
למניעת שאיפת חומצות קיבה לריאות, חלק מהמטופלים מקבלים סותרי חומצה.
נוגדי הקאות
אם כבר עברתם בעבר ניתוח וסבלת לאחריו מבחילות והקאות, תצטרכו לקבל תרופת נגד.
אנטיביוטיקה
הרופא המנתח עשוי לבקש שתיטלו אנטיביוטיקה להפחית את הסיכון לזיהום לאח הניתוח. לפעמים האנטיביוטיקה ניתנת שעה לפני הניתוח, או אפילו בתחילת תהליך ההרדמה, מה שמבטיח שכמות האנטיביוטיקה בדם הכי גבוהה שאפשר במהלך הניתוח.

קבלה לבית החולים
במדינות רבות בעולם, האשפוז לפני הניתוח מתבצע ביום הניתוח עצמו. במקומות רבים אחרים, כמו בארה”ב וגם בישראל, אם כבר ביצעתם ניתוח בעבר, אתם בוודאי יודעים שהאשפוז מתבצע יום או יומיים לפני ביצוע הניתוח בפועל. במהלך האשפוז שלפני הניתוח, מתבצע כל התהליך הדרוש להכנה להרדמה ולניתוח, כולל בדיקות מעבדה, בדיקות רופאים ופגישה עם הרופא המרדים ביום שלפני הניתוח.
במצבים של ניתוחי חירום, הרופא המרדים נדרש לבדיקה והערכה מהירה, לעיתים בחדר הניתוח עצמו. בניתוחים מסכני חיים, בדיקת הרופא המרדים מאד מוגבלת, ולעיתים מסתכמת בשאילת שאלות כמו “האם אתה סובל מאלרגיות כלשהן?”, “האם אתה נוטל תרופות?”, “האם הייתה לך בעיה עם הרדמה בעבר?”. לעיתים הרופא המרדים יסמוך על הרופא המנתח, רופאים אחרים ופרמדיקים, שיספקו לו סיכום של מצבכם הרפואי.

צום לפני ניתוח

למה הצום חשוב?
אם אנחנו מקיאים במצב של ערות, או אפילו במצב של שינה, הרפלקסים שלנו מונעים מצב של שאיבת נוזלי ההקאה אל הריאות. אנו יורקים ומשתעלים כדי להיפטר מהפסולת שהצטברה בלוע ומאפשרים לאוויר לעבור בדרכי הנשימה.
במצב של הרדמה (כמו גם במצב של שכרות או מנת יתר של סמים), אנו מסוגלים להקיא, אבל חלק מהרפלקסים שלנו אינם פועלים על מנת לפנות את הפסולת מהלוע ולהגן על דרכי הנשימה. במצב של הרדמה, ישנה אפשרות של החזרת תוכן הקיבה אל הלוע, ומכיוון שאנו לא במצב לבלוע או להשתעל, אין לנו את היכולת לפנות את הפסולת מהלוע, והיא עלולה להישאב אל דרכי הנשימה ומשם אל הריאות. מצב זה ידוע בשם אספירציה (שאיבת גוף זר לריאות).
החומצות בריאות עלולות לגרום גם לקוצר נשימה וחוסר חמצן , ולהתפתחות דלקת ריאות בהמשך, המתאפיינת בהשפעה חמורה של החומצות על הרקמות הרכות של הריאות.
כמה זמן אורך הצום שלפני הניתוח?
עד לפני כ-10 שנים, נהוג היה להורות למטופלים לצום מהערב שלפני הניתוח. אם הניתוח נקבע לשעות אחר הצהריים, מטופלים נאלצו לצום 16-18 שעות לפני הניתוח. בשלהי שנות ה-80, מספר מחקרים העמידו בסימן שאלה את מדיניות הצום הזו, וסימנו תפיסה חדשה של הצומות טרום ניתוח. התפיסה החדשה הזו גרסה כי גיל המנותח ומצבו הרפואי הם פרמטרים חשובים בהחלטה לגבי משך זמן הצום. ההנחיות החדשות גם קבעו כי אמנם מנותחים לא יכולים לאכול מזון מוצק ביום הניתוח, אולם יכלו לצרוך נוזלים צלולים עד כ-3 שעות לפני הניתוח.
ניתוחי חירום
במצבים של תאונות או תחת השפעת כאבים וקבלת משככי כאבים, תהליך העיכול מאט והמזון עוזב את הקיבה באיטיות גדולה יותר מהרגיל. מצב זה נקרא על ידי הרופאים המרדימים “קיבה מלאה”, והוא מעלה את הסיכוי להחזרת תוכן הקיבה אל הלוע. מצב זה יכול להיות סיבה מספקת לדחיית הניתוח עד לפינוי הקיבה, אולם ישנן דרכים לפנות את הקיבה בהיעדר ברירה אחרת, הגם שאינן אופטימליות כמו פינוי טבעי של הקיבה.

ניתוח במצב של מחלה
ככלל, המצב האידיאלי הוא להיות במצב של בריאות מירבית לפני ניתוח בהרדמה. הסיכון לאספירציה (שאיבת גוף זר לריאות), גבוה יותר במצב של שפעת או התקררות למשל. יחד עם זאת, לעיתים ישנה מידה של דחיפות בניתוח, הדורשת את קיומו גם במצב של בריאות לא מלאה. הרופא המנתח, יחד עם הרופא המרדים, הם אלה שיקבעו את מידת דחיפות הניתוח לעומת הסיכון שבביצועו במצב של מחלה. לכן, אם מתפתחת מחלה כלשהי בסמוך למועד הניתוח, עליך להודיע לרופא המנתח ולרופא המרדים ולהמתין להחלטתם באם יש לדחות את הניתוח או לבצעו למרות המחלה.

עד לפני 2 עשורים, ניתוח פרטי היה סוג של חלום רחוק עבור רוב תושבי ישראל. אף אחד לא התעניין, לא שאל ובוודאי שלא העז להזמין ניתוח פרטי בבית חולים.

המציאות השתנתה, ושרשרת של אירועים והתפתחויות הביאו לכך שכל אדם שלישי במדינת ישראל מחזיק בביטוח בריאות פרטי. בחלק מהמקרים הביטוח המשלים שמספקות קופות החולים יספיק כדי לממן כל ניתוח שהמטופל ירצה, גם אם יבחר במסלול של ניתוח פרטי, ובמקרים אחרים תגבה אותו חברת הביטוח אצלה רכש פוליסת ביטוח בריאות פרטית.

ישנן דעות לכאן ולכאן על עניין הביטוח הבריאות הפרטי, אבל לא בזאת עסקינן. העובדה היא כי ניתוח פרטי הכולל בחירת מנתח, בחירת רופא מרדים ומבוצע בבית חולים פרטי, אפשר לבצע רק באמצעות מימון פרטי או ביטוח פרטי או משלים. שלושת האפשרויות האלה בעצם יוצרות מציאות שמאפשרת כמעט לכל אזרח הנדרש לעבור ניתוח, לבחור את בית החולים בו יבצע את הניתוח, את המנתח שיבצע את הניתוח ואת הרופא המרדים. שום דבר מאלה אינו מובן מאליו.

ניתוח פרטי – תהליך בחירת המנתח

הרפואה הציבורית לא מאפשרת ומעולם לא אפשרה לבחור את הרופא המנתח, ובצדק. אפשרות כזו עלולה ליצור כאוס במערכת הציבורית ולהביא למציאות שאף אחד מהצדדים לא רוצה בה. יחד עם זאת, באופן טבעי כשאדם עומד לפני ניתוח, בעיקר אם לא מדובר בניתוח פשוט, הוא רוצה לדעת שהוא בידיים בטוחות, שהרופא המנתח אותו הוא הרופא הטוב ביותר, המנוסה ביותר והמומחה ביותר בתחומו. אפשרות כזו עולה כסף, והרבה. נכון להיות 38% מהוצאות קופות החולים הן על ניתוחים. מימון פרטי אפשרי רק למתי מעט, אז מה שנשאר הוא מימון על ידי הביטוחים המשלימים של קופות החולים או על ידי ביטוח בריאות פרטי.

אז אנחנו חוקרים, בודקים, שואלים ומבררים מיהו הרופא המנתח הטוב ביותר עבורנו, וכמובן שלעיתים תור להתייעצות איתו כרוך בהוצאה כספית, שלא לדבר על תור לניתוח אצלו. וזה עוד לפני שדיברנו על הרופא המרדים ועל בית החולים.

ניתוח פרטי – רק בית חולים פרטי

כמו בכל מדינה מתוקנת, ניתוח פרטי יכול להיות מבוצע רק בבית חולים פרטי. לא ייתכן הרי שבתוך המערכת הציבורית יהיו שירותים פרטיים. אי לכך, ניתוח פרטי הוא הרבה יותר מאשר בחירת המנתח. הוא בחירת בית החולים, וגם בחירת הרופא המרדים. לפעמים רופאים עובדים עם בתי חולים מסוימים וממליצים עליהם, אבל ברוב המקרים תוכלו לבחור את בית החולים בו תרצו לעבור את הניתוח.

ניתוח פרטי – חשיבותו של רופא מרדים

אחת מהמצוקות, ללא ספק הגדולות ביותר, של הרפואה הציבורית, הוא המחסור ברופאים מרדימים מומחים. רפואה מרדימה היא תת התמחות בפני עצמה, ונכון להיות פועלים בארץ רק כ-700 רופאים מרדימים, שצריכים לכסות כ-60,000 ניתוחים בשנה המבוצעים במערכת הציבורית. מציאות זו הביאה למצב אבסורדי בו רופאים שאינם מומחים בהרדמה מבצעים את תפקידו של הרופא המרדים, או שמתמחים נכנסים לנעליים של הרופאים ומפוקחים מרחוק על ידי רופא מרדים מומחה, שהרי הוא לא יכול להיות נוכח בכל ניתוח.

תפקידו של הרופא המרדים כמעט שקוף למנותחים, אבל הוא למעשה זה ששומר על חייהם במהלך הניתוח. הוא מנווט את הטיסה מרגע שהמנותח נכנס למצב של הרדמה. אז נכון שרוב המטופלים רצים לבחור את המנתח, אבל יותר ויותר מופנמת ההבנה שתפקידו של הרופא המרדים לא פחות חשוב, בלשון המעטה.

רוצים פרטים נוספים על החלק של הרופא המרדים בניתוח? התקשרו עכשיו! 077-5502634
או ישירות לד”ר אהרון 052-6844691