הלב הוא מרכז חיינו, האבר המרכזי המפעיל את האדם והאחראי העיקרי לשמירה על איכות חיים, על בריאות תקינה ועל השמחה הטבעית הנגזרת מכך. אורח חיים דינאמי, גנטיקה, השמנת יתר וכולסטרול, לחץ דם גבוה וסוכרת – אלו הם רק חלק מגורמי הסיכון הרבים ההופכים כל חולה לב לרגיש ופגיע כל כך.

מחלות לב – הגורם השני בגודלו לתמותה בישראל

למעשה, מחלות הלב על הסוגים השונים שלהן עומדות כיום במקום השני ברשימת גורמי התמותה המרכזיים בישראל, אחרי מחלת הסרטן. לא פחות מ – 30,000 בני אדם לוקים בהתקף לב מדי שנה ו – 7,000 במספר מתים ממחלות לב מסוגים שונים. למרות שמחלות לב מהוות גורם סיכון מהותי הרבה יותר ממחלות אחרות, המודעות לחשיבות ההתמודדות עם מחלות אלו עדיין בשפל.

בין מחלות הלב הנפוצות ביותר כיום בארץ נמצאות הקבוצות הבאות:

• אי ספיקת לב, הכוללת לחץ דם גבוה, מחלות לב כליליות, הפרעות בקצב הלב ומחלות אחרות של מסתמי הלב.
• תעוקת חזה – מחלה המתבטאת בקוצרי נשימה ובכאבי חזה.
• התקפי לב – מקרי חסימה מלאה בעורק הראשי.
• דום לב – הפסקה פתאומית של תפקוד הלב.

ניתוח לב בחולי לב – לא מה שחשבתם

דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה, התרגשות והזעה – תופעות מוכרות? כל חולה לב העומד לפני ניתוח לב תחת הרדמה מלאה יודע כי חייו מצויים בסכנה. שלא כמו כל אדם רגיל, חולה לב ניצב בפני סכנה ממשית לחייו במקרה של ביצוע הרדמה כללית. הסכנות הניצבות לפניו כוללות אירועי אפשרי של התקף לב בעקבות סיבוכים במהלך הניתוח, תגובה לא צפויה של הלב לחומרי ההרדמה עצמם ונוזלים בדם ובחללי הגוף במהלך הניתוח, העלולים להביא את המנותח למצב סיכון קריטי לחייו.

במקרים של חולי לב המיועדים לעבור ניתוח לב, המרדים הוא האדם אליו תוכלו לפנות עם כל שאלה שיש לכם, כל היסוס או חשש, כל פחד ורתיעה. ניסיונו העשיר, הידע העצום שצבר והיכולת המקצועית שלו לאבחן את מצבכם הרפואי – הם אשר יסייעו בידיכם להירגע ולקבל את ההכוונה הראויה לקראת הפתרון.

האם יכול חולה לב להימנע מניתוח לב?

ניתוח לב עבור חולה הלב אינו עניין של מה בכך ועלול להוות סכנה משמעותית לחייו. תודות לטכנולוגיות רפואיות חדשניות ורפואה מתקדמת ניתן לשמור על כל חולה לב לפני ניתוח לב. למעשה, כמעט ולא קיימות כיום קונטרה אינדיקציות (הוראות נגד) לביצוע ניתוח בהרדמה מלאה, מאחר והכנה מתאימה לניתוח לב יכולה להגן מפני תופעות פתאומיות או תגובות קיצוניות של הגוף לפעולה הכירורגית.

הכנות להרדמה מלאה אצל חולה לב

על מנת לוודא כי אכן חולה הלב יכול לעבור ניתוח לב תחת הרדמה מלאה, חשוב ביותר לקבל חוות דעת רפואית מטעם מרדים מקצועי ומנוסה. הכנות מיוחדות לקראת הניתוח כוללות צנתור להערכת מצב העורקים הכליליים של המנותח ובמהלכו ניתן לבצע בדיקות מאמץ ואקו לב להעיד על מצבו של הלב ועל יכולתו לשרוד את הניתוח.

חוות דעת רפואית
חוות דעת רפואית היא למעשה מסמך רפואי לכל דבר ועניין, המפרט את חוות דעתו של רופא מומחה בתחום רלוונטי, בנוגע למצבו הרפואי של התובע וקשר סיבתי בינו לבין האירוע הנידון.

מתי נדרשת חוות דעת רפואית?

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד-1984, כל הליך משפטי הנוגע בתחום נזקי הגוף או הנפש, כמו במקרה של תאונת דרכים, תביעה בגין רשלנות רפואית, תביעות פעולות איבה, תביעות בגין אובדן כושר ניידות, תביעות כנגד חברות ביטוח בגין תאונות, מחלות וכי”ב, תאונת עבודה, תביעות לקצין התגמולים של משרד הבטחון, תביעה לביטוח לאומי או כל תביעה אחרת בתחום נזקי הגוף או הנפש, דורש חוות דעת רפואית של גורם מומחה בתחום הרפואי. הגורם המומחה יכול להיות רופא אורטופד, פסיכיאטר, רופא מרדים או רופא אחר הרלוונטי להליך הנידון.
גורם המוסמך לתת חוות דעת רפואית, צריך שיהיה לא רק רופא מומחה, אלא גם מורשה לתת חוות דעת כזו: “רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל”ג-1973.”
על דעתו נסמך בית המשפט כשהוא מעריך את הנזק הגופני שנגרם לנפגע (התובע בדרך כלל). הוא עשוי להתבקש לקבוע את גובה הנכות על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, ולהעריך את הקשר הסיבתי, באם קיים כזה לדעתו, בין האירוע המדובר לבין הנזק שנגרם לנפגע לכאורה.

מי עושה שימוש בחוות דעת רפואית?
תובע בתחום נזקי הגוף או הנפש חייב על פי חוק להתבסס בטענותיו על חוות דעת רפואית של מומחה רפואי, ויכול לקבל פטור מחוות דעת כזו רק במצבים חריגים. הצד הנתבע יכול להשתמש בחוות דעת רפואית על מנת להוכיח כי מצבו הרפואי של התובע היה מעורער עוד לפני האירוע, וכי האירוע למעשה לא גרם לנזק. הוא שוכר את שירותיו של רופא מומחה המוסמך להגיש חוות דעת כזו, ומגיש את המסמך שלו לבית המשפט. בתביעה בגין רשלנות רפואית, למשל חוות דעת רפואית הכרחית, ומוגשת מטעם התובע ו/או הנתבע. לא כך הוא הדבר במקרים של תאונות דרכים, אז מחליט בית המשפט איזה מומחה יש למנות בכדי להעריך את נכות התובע.
יחד עם זאת, גם במצבים אחרים, בהם התובע או הנתבע הגישו חוות דעת רפואית משל עצמם, על ידי שכירת שירותיו של רופא מומחה שכתב חוות דעת זו בהסתמך על החומרים שניתנו לו, יכול בית המשפט להחליט למנות גם מומחה רפואי מטעמו על מנת לסייע לבית המשפט להכריע בין חוות הדעת השונות שהוצגו בפניו.

איך צריכה להיראות חוות דעת רפואית?
ככלל, חוות דעת רפואית צריכה להיות מקיפה ומעמיקה, ולגעת במהות הנזק, בנסיבות שהובילו אליו, בקשר הסיבתי בינו לבין האירוע הנידון, בתוצאות בדיקות ואבחונים רפואיים ובהערכת הנכות.
ככל שחוות הדעת מקיפה יותר, וככל שנותן חוות הדעת מומחה יותר, מנוסה יותר ובעל תואר גבוה יותר, כך רב הסיכוי שחוות הדעת תטה את הכף לטובת התובע.

המומחה הרפואי לא רק ממלא את חוות הדעת הרפואית, אלא גם מתחייב לכתיבת חוות דעת נוספת לאחר קבלת חוות דעת נגדית מטעם הנתבע, וגם עדות בבית המשפט במידת הצורך.חוות דעת רפואית בתחום הרפואה המרדימה
כל הרופאים של מרדימים בע”מ הם רופאים מרדימים מומחים וניתן לקבל חוות דעת רפואית בכל החוגים בהם אנו פועלים, מרופאים בדרגת מנהלי מחלקה, סגני מנהלי מחלקה ורופאים בכירים.

הרדמה מלאה דנטאלית היא תחום התמקצעות במסגרת הרפואה המרדימה. חומר ההרדמה השכיח ביותר בהרדמה הדנטאלית המקומית הוא הלידוקאין. תוחלת החיים שלו בגוף היא בין שעה לשעתיים. ניתן לשלב גם חומרי הרדמה לטווח ארוך, בהתאם לטיפול, לנתונים האישיים של המטופל ולצרכים מקומיים. רוב חומרי ההרדמה יכולים להגיע עם או בלי אפינפרין (מכווץ כלי דם), השלט על דימום ברקמות.

סוגים שונים של הרדמה מקומית בטיפולי שיניים

 חסימה עצבית – הצורה הנפוצה ביותר של טיפולי השיניים בהרדמה. חוסם את עצב קליטת הכאב באזור מסוים של הפה. משמשת בדרך כלל לטיפולים קלים כמו שחזורים, סתימות, עקירות וכ”ו.

הרדמה חיכית – הרדמה של שיניים ולסת באמצעות הזרקה לאזור הקשה של החיך ישירות לתוך המבנה הגרמי של השן לטיפולי שיניים מעורבים, כמו ניתוחים וטיפולי שורש מורכבים.

הרדמת ציפוי השן Intrapulpal– הרדמה הניתנת ישירות לתוך ציפוי השן כדי להרדים את אזור השן.

הרדמה בלחץ – הרדמה שטחית הניתנת באמצעות חומר ספוג בצמר גפן, על מנת לאלחש את העור לפני הזרקת חומר הרדמה.

חסימה עצבית חשמלית – טכנולוגיה המאפשרת חסימה עצבית של אותות חשמליים מהמוח.

למי מיועדים טיפולי שיניים בהרדמה מלאה?

 טיפולי שיניים בהרדמה מלאה מתאימים למספר מצבים ומטופלים, ביניהם אנשים האלרגיים לחומרי הרדמה מקומית, אנשים הסובלים מחרדה דנטאלית, וגם מי שנדרשים לטיפולים רבים ומעוניינים לסיימם באופן מרוכז ובמהירות במקום במספר רב של טיפולים המאריך את הסבל. הטיפול מאושר לאחר בדיקות קליניות וצילומי רנטגן לבדיקת התאמתו של המטופל להרדמה מלאה, ובמצבים מסוימים ייתכנו בדיקות נוספות כמו דם ו- א.ק.ג. הממצאים יועברו לבדיקה על ידי רופא מרדים, שגם ישוחח עם האדם המבקש לעבור טיפול שיניים בהרדמה מלאה, וחשוב לדעת כי בידו של הרופא המרדים הסמכות הסופית לאשר את ההליך או לדחות אותו.

 דרישות החוק עבור טיפולי שיניים בהרדמה מלאה

 טיפול שיניים בהרדמה מלאה יכול להתקיים רק במרפאות שיניים המאושרות לכך על ידי משרד הבריאות, ורק על ידי רופא מרדים שעבר הכשרה מיוחדת וקיבלו את אישור המשרד. חשוב לציין כי כל סטייה מתקנות אלו מהווה סכנה ממשית לבריאותו ואף לחייו של המטופל, ובוודאי מסכנת את רשיון המרפאה והרופא. כמו כן, בעת הטיפול חייבים להיות נוכחים בכל עת רופא מרדים וסייעת רפואית שעברה הכשרה, וכן סייעת לרופא שיניים או אנשי צוות ומומחים נוספים בהתאם לדרישות ולמורכבות ההליך.

 מכיוון שהרדמה דורשת התמחות רפואית בפני עצמה, רופא מרדים מומחה הוא נכס לכל מטופל שרוצה לדעת שבמהלך כל זמן היותו שרוי בהרדמה, יש מי שדואג שגופו ימשיך לתפקד באופן תקין, ושהיציאה מההרדמה תהיה נכונה ותקינה, כמו גם ההתאוששות וההחלמה. לרופא מרדים מומחה יש את הידע לבחור חומרי הרדמה שיכולים להקל על ההחלמה, למנוע דימומים ואפילו להשפיע על רמת הכאב.

 תפקידו וחשיבותו של הרופא המרדים

 האחריות על תחום ההרדמה בהליך כירורגי ורפואי בכלל ובטיפולי שיניים בהרדמה מלאה בפרט, מצויה בידיו של רופא מרדים מומחה, וכך גם במהלך טיפול שיניים בהרדמה מלאה. לפני ביצוע ההרדמה מחויב הרופא לתשאל את המטופל ולהסביר לו אודות הליך ההרדמה הצפוי לו והשפעותיו. הרופא קובע את סוג ההרדמה ואת כמות החומר, וכמו כן אחראי על מעקב ובדיקת תפקוד כל המערכות החיוניות בגוף המטופל, כך שהינו מופקד למעשה על בריאותו וחייו. יש לציין כי הרופא נדרש להיות ליד המטופל המורדם לאורך כל ההליך ושלא לעזבו אף לרגע אחד. במהלך הטיפול נעזר הרופא במערכות ניטור מתקדמות של פעולת מערכות הלב והנשימה, אשר מספקות התראה מוקדמת אודות כל שינוי במצבו של המורדם. התראה זו מאפשרת לרופא המרדים להעניק טיפול מיידי והולם מבלי לגרום נזק למטופל. לאחר תום הטיפול נדרש המטופל להישאר במרפאה לזמן מה לצורך מעקב ואבחון של מצבו על ידי הרופא המרדים ורופא השיניים.

 טכניקות שונות של הרדמה ברפואת השיניים

ברפואת שיניים נעשה שימוש בטכניקות הרדמה שונות, בהתאם למצב המטופל ולטיפול המבוצע בו.

הרדמה באמצעות תחמוצת חנקן והרדמה מקומית, מתבצע במצב של ניתוחים אוראליים לא מסובכים, כמו למשל הסרת שיני בינה ומיקום של שתלים.

הרדמה תוך ורידית בשילוב הרדמה מקומית מתבצעת במצבים שנדרשים בהם הרגעה והרדמה כללית, ומתאימה לכל סוגי ניתוחי הפה וגם למצבים שבהם החרדה גדולה או שהרדמה מקומית לא יעילה מספיק, כמו בנוכחות זיהום.

הרדמה כללית בבית חולים מיועדת בעיקר למטופלים שעוברים הליכים נרחבים הכוללים שחזור לסת או לחולים שמצבם הרפואי מורכב, כמו חולי לב ו/או ריאות קשים.

הרדמה דנטאלית לגיל השלישי

ככל שאנו מתבגרים, בריאות הפה הופכת להיות משמעותית יותר והטיפולים מורכבים יותר. מחלת חניכיים יכולה להוביל לספיגת עצם ואובדן שיניים, המשפיעים כמעט על כל חלק בחיי היומיום שלנו. כדי לחיות חיים מלאים ופעילים, אנחנו צריכים את השיניים והחניכיים שלנו בריאים. הם מאפשרים לנו ליהנות מאוכל, דיבור ולהקל על העיכול. קשישים כקבוצה נוטים להימנע מביקורים אצל רופא שיניים בשל מגוון רחב של סיבות, ביניהן דאגות רפואיות דחופות יותר, חרדה דנטאלית, קשיי תחבורה או הכנסה קבועה.

עם הנתונים הללו, ולאור העובדה שניהול ההרדמה חשוב לפחות כמו ניהול הניתוח עצמו, הרדמה יעילה ובטוחה בניתוחים פלסטיים, הופכת להיות הכרחית עוד יותר מהרגיל. לכך מתווספת העובדה שמטופלים לאחר הליכים כירורגיים פלסטיים וקוסמטיים, לרוב אפילו לא מתאשפזים, או שמתאשפזים ל-24 שעות ומשתחררים. לטכניקת ההרדמה יש כוח עצום להשפיע על ההתאוששות וההחלמה מהניתוח, ולכן היא מהווה חלק בלתי נפרד מההצלחה של כל ניתוח פלסטי.

מכיוון שמי שמנהל את ציפיות המטופל לפני ואחרי הניתוח הוא הרופא המנתח, הבנת היתרונות והסיכונים שיש לכל טכניקת הרדמה, משמעותית לא רק לרופא המרדים, אלא לא פחות מכך לרופא המנתח.

ניהול ציפיות המטופל

הסיבוכים בשל הרדמה בניתוח פלסטי הם נדירים, בין השאר הודות להליך בירור קפדני שעובר כל מטופל לפני ניתוח אלקטיבי (ניתוח בחירה). בתהליך הבירור, מטופל מסווג לאחת מ-6 קטגוריות המגדירות את מצבו הפיזי והתאמתו להרדמה. רוב הרופאים המרדימים מסכימים כי שתי הקטגוריות הראשונות – בריא לחלוטין או מחלה קלה תחת שליטה או ללא הפרעה – הן הקטגוריות המתאימות להרדמה בניתוח פלסטי. הקטגוריה השלישית – מחלה באיבר אחד או שני איברים – דורש בירור מעמיק יותר לפני אישור התאמתו להליך קוסמטי בהרדמה.

שלבי ההרדמה

ככלל, ניתן לחלק הרדמה לשלושה שלבים: שלב ראשון הוא השלב בו המטופל נכנס להרדמה (אינדוקציה), השלב השני הוא השלב בו נשמרת ההרדמה במהלך כל ההליך (תחזוקה) והשלב השלישי הוא היציאה מהרדמה.

להרדמה בניתוח פלסטי השאיפה היא לשמור על לחץ דם נמוך וקצב לב נמוך במהלך ההרדמה.

סוגים של הרדמה

בפרוצדורות כירורגיות בכלל וגם ניתוחים פלסטיים בפרט, ישנם ארבעה סוגים אפשריים של הרדמה. הבחירה בהרדמה המתאימה לכל מצב הינה תולדה של שיקולים רפואיים טהורים, שיקולים בדבר מצבו האישי והבריאותי של המטופל, מצב החרדה לקראת הטיפול וגורמים נוספים. פעמים רבות השיקול יקבע במשולב – בהחלטה מקצועית של הרופא המנתח והמרדים כאחד. בין הסוגים של הרדמה כדאי להכיר את:

• הרדמה מקומית – מתאימה כאשר מדובר על טיפול קצר יחסית או כזה שמבוצע באזור מוגבל בהיקפו.
• הרדמה אזורית – מתאימה כאשר מבקשים למנוע תחושת כאב באזור משמעותי יותר בגוף.
• טשטוש – מתן של חומר מטשטש לחולה על מנת למנוע חרדה ולהפיג מתח וכאב.
• הרדמה כללית – מונעת כל תחושה של כאב, מכלל אזורי הגוף. במצב של הרדמה מסוג זה, נחוץ למטופלים זמן התאוששות ארוך יותר.

ניתוחים פלסטיים באף

המגוון של ניתוחים פלסטיים הוא רחב ולכל ניתוח יש להתאים את ההרדמה המתאימה לו. בניתוחי אף, שנחשבים לסוג של ניתוחים פלסטיים מהנפוצים ביותר, האזור המנותח הוא מצומצם בהיקפו. למרות שהרדמה כללית היא אפשרית, לא תמיד יש בה צורך. המנתח הפלסטי, ביחד עם הרופא המרדים והמטופל עצמו ידונו בעניין לפני שיוחלט האם תתבצע הרדמה כללית או שניתן יהיה להסתפק בהרדמה מקומית בתוספת מתן תרופות וחומרים מטשטשים.

ניתוחי חזה והרדמה

סוג נוסף של ניתוחים פלסטיים נפוצים הינם כאלה שמבוצעים באזור החזה הנשי. ניתוח הגדלת חזה, למשל, ניתוח שבו מכניסים לתוך השדיים סוגים מיוחדים של שתלים אנטומיים, הינו אחד הניתוחים המבוקשים ביותר בקרב נשים בישראל. בניתוח כזה, שלא כמו בניתוח אף, לא ניתן להסתפק בהרדמה מקומית או בטשטוש. כאן, ההרדמה הנבחרת תהיה על פי רוב הרדמה כללית, לעיתים בתוספת הנשמה.

הרדמה ושאיבת שומן

סוג נוסף של טיפולים נפוצים כולל ניתוחים פלסטיים של שאיבת שומן. שאיבת השומן המיותר, תהליך שנעשה באמצעות צינוריות מיוחדים, יכול להיעשות בהיקפים שונים. כאשר מדובר על שאיבה בהיקף מצומצם, יחסית, אין כל צורך בהרדמה מלאה. במצב זה ניתן לרוב להסתפק בהרדמה מקומית, סמוך למקום בו מכניסים את הצינורית אל הגוף. לעומת זאת, במצבים אחרים, שבהם מבוצעת שאיבה ממושכת יותר, כאשר שואבים כמות גדולה של תאי שומן, יתכן שהרופא יחליט שעדיף לנקוט בשיטה של הרדמה כללית.

מתיחת פנים

אמנם לא נוכל לסקור כאן את כל הסוגים של ניתוחים אסתטיים, אבל לא נסיים לפני שנספר גם על הרדמה במקרה של מתיחת פנים. כאן, על פי רוב תבוצע הרדמה כללית אולם לא מדובר בעניין מוחלט. לעיתים ההחלטה של הרופא תיטה לכיוון של הרדמה אזורית או מקומית.

סיבות לניתוח קיסרי

באופן כללי, נשים מופנות לניתוח קיסרי כאשר נוצר מצב חירום בעת הלידה עצמה, או כשלאורך תקופת ההיריון מתברר כי יהיה צורך בניתוח. סיבות נפוצות לניתוח קיסרי מתוכנן מראש הינן שתי לידות קיסריות קודמות, הרפס, חוסר רצון בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי בעבר, משקל גדול של העובר, וכן עובר במצג עכוז. יש לציין כי בתי החולים בדרך כלל אינם מאפשרים ליולדת לבחור בלידה קיסרית ללא הצדקה רפואית, למעט מספר מוסדות יוצאי דופן.

ניתוח קיסרי חירום מבוצע בהרדמה מלאה, ולעיתים רחוקות בהרדמה ספינלית (הרדמה אזורית בה מוזרק חומר מאלחש לחלל הספינלי שבעמוד השדרה), בניגוד לניתוח קיסרי שאינו חירום, המבוצע כמעט תמיד בהרדמה אזורית, בה מוזרק חומר מאלחש דרך חוליות הגב לעצבים גדולים האחראיים על תחושה ותנועה של פלג הגוף התחתון.

יתרונות ניתוח קיסרי פרטי

יולדת הבוחרת לעבור ניתוח קיסרי פרטי נהנית ממספר יתרונות משמעותיים. ראשית, הפנייה המוקדמת שנעשית בדרך כלל בשבוע ה-30 עד ה- 36 להיריון מאפשרת לה להכיר את הרופא המנתח, להתייעץ איתו לגבי הלידה המתקרבת ולהתרשם מן הנינוחות שהיא חשה עימו. שנית, בניגוד למצב העניינים השורר בבתי החולים בארץ, ניתוח קיסרי פרטי מבצעים רופא בכיר ורופא מרדים מומחה, ולא מתמחים או רופאים שאינן מומחים בהרדמה. הלכה למעשה מדובר בשירות פרטי לכל דבר ועניין, כך שהיולדת נהנית מהאפשרות ליצור קשר עם הרופאים בכל עת, וזוכה לליווי אישי וקרוב בתקופה המקדימה, כמו גם לאחר הניתוח.

אז איך בוחרים את הרופא המנתח?

]]> http://www.mardim.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%a8%d7%99-%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99/feed 0 http://www.mardim.co.il/%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%9c http://www.mardim.co.il/%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%9c#comments Mon, 11 Nov 2013 09:10:21 +0000 admin http://www.mardim.co.il/?p=6151
תכנון קדימה
בררו כמה שיותר פרטים על סוג ההרדמה שאתם עומדים לעבור, הרדמה כללית או אזורית, על הניתוח ועל בית החולים בו אתם עומד יםלעבור את הניתוח. עליכם להקדיש קצת מחשבה גם להתמודדות עם ההחלמה שלאחר הניתוח. קחו בחשבון את האפשרות שתשהו בבית החולים יותר זמן מהמתוכנן ושתזדקקו לעזרה וטיפול ארוך טווח בבית.

מה לומר לרופא המרדים?
אמרו לרופא המרדים שלך בדיוק אילו תרופות אתם נוטלים, הוא אחד הדברים החשובים ביותר לפני פרוצדורה הכרוכה בהרדמה, במיוחד הרדמה ...]]>

תכנון קדימה
בררו כמה שיותר פרטים על סוג ההרדמה שאתם עומדים לעבור, הרדמה כללית או אזורית, על הניתוח ועל בית החולים בו אתם עומד יםלעבור את הניתוח. עליכם להקדיש קצת מחשבה גם להתמודדות עם ההחלמה שלאחר הניתוח. קחו בחשבון את האפשרות שתשהו בבית החולים יותר זמן מהמתוכנן ושתזדקקו לעזרה וטיפול ארוך טווח בבית.

מה לומר לרופא המרדים?
אמרו לרופא המרדים שלך בדיוק אילו תרופות אתם נוטלים, הוא אחד הדברים החשובים ביותר לפני פרוצדורה הכרוכה בהרדמה, במיוחד הרדמה כללית . זה כולל תרופות מרשם וגם תרופות ללא מרשם, צמחי מרפא, ויטמינים, ניקוטין ואלכוהול.

הפגישה עם הרופא המרדים
בפגישה שלפני הניתוח, הרופא המרדים יעבור על התיק הרפואי שלכם, כולל בדיקות שאולי התבקשתם לבצע, וישאל אתכם פרטים לגבי ניתוחים שעברתם בעבר, רגישויות מיוחדות, תרופות שאתם נוטלים וכ”ו. בפגישה ישוחח איתכם הרופא המרדים על הבחירה העומדת בפניכם בין סוגי ההרדמה השונים – הרדמה כללית , הרדמה אזורית ולעיתים רחוקות הרדמה מקומית. כמו כן ידבר איתכם הרופא המרדים על ההתאוששות מהניתוח, משככי הכאבים שתוכלן לקחת לאחר מכן, במידה ותצטרכו, ועל תקופת ההחלמה.
ייתכן שהרופא המרדים ירצה לבדוק אתכם פיזית, ובמיוחד את האזור בו אתם עומדים לעבור ניתוח. ייתכן שהוא ירצה לבדוק את הוורידים שלכם ואם מדובר בהרדמה ארוכה, אז גם את קצב הלב, הצוואר, הפה והשיניים.לאחר הבדיקה הפיזית הרופא המרדים מדרג את מצבכם הרפואי. הדירוג מגיע ב-5 דרגות, כשהגבוהה שביניהן מצביעה על מצב רפואי ירוד שדרש ניתוח חירום. אותיו הדרגות המקובלות בכל העולם הן ASA:
דרגה ASA 1: מטופל בריא ונורמלי
דרגה ASA 2: מטופל עם בעיה מערכתית קלה
דרגה ASA 3: מטופל עם בעיה מערכתית קשה, מוגבל אך לא נכה
דרגה ASA 4: מטופל עם נכות ובעיה מערכתית קשה המאיימת על חייו
דרגה ASA 5: מטופל חולה מאד שלא צפוי שיחיה בתוך 24 שעות, עם או בלי ניתוח
דרגות אלה מעידות, בין השאר, על הסיכון לסיבוכים לאחר הניתוח, ובמיוחד הסיכון לתמותה. הסיכון מתייחס לניתוח המבוצע ולמצב הבריאותי של המטופל לפני הניתוח. באופן כללי, יש השפעה קטנה מאד של ההרדמה על סיכון התמותה של המטופל לאחר הניתוח.

תרופות
סוגי תרופות

ישנם שני סוגי תרופות שאתם עשויים להתבקש ליטול לפני הניתוח – הקבוצה הראשונה היא של תרופות שאתם כבר נוטלים, והקבוצה השנייה היא של תרופות שהרופא עשוי לחשוב שאתם זקוקים להן לפני הניתוח.
לקחת או להפסיק?
ייתכן שאתם נוטלים מספר סוגים של תרופות, במיוחד אם אתם מבוגרים, או אם אתפ סובלים מבעיה כרונית כלשהי, כמו יתר לחץ דם, מחלת לב, אסטמה או סוכרת. בעבר, רופאים מרדימים ביקשו ממטופלים להפסיק ליטול תרופות לפני הרדמה. נכון להיום, רופאים מרדימים מעדיפים שמטופלים ימשיכו ליטול את כל התרופות שלהם עד לניתוח.
נוגדי קרישה ואספירין
אם אתם נוטלים תרופות נוגדות קרישה, עליכם לבדוק גם עם הרופא המרדים וגם עם המנתח באיזה שלב לפני הניתוח עליכם להפסיק ליטול אותן. אם עברתם שבץ בעבר, אם יש לכם בעיית לב או אם אתם סובלים מדלקת פרקים, אתם בוודאי נוטלים תרופה כמו אספירין. תרופות נוגדות קרישה ואספירין משפיעות על תהליך הקרישה, אתם עלולים לדמם יותר מהרגיל במהלך ולאחר הניתוח. השפעת תרופות אלה על הדם מחזיקה לכ-14 יום. חלק מהמטופלים יכולים להפסיק נטילת התרופות בן יום, וחלק אחר תלוי בהן לחלוטין. לכן זה קריטי להיוועץ ברופא המטפל וברופא המרדים אם ומתי להפסיק ליטול תרופות נוגדות קרישה.
תרופות לטיפול בסוכרת
אם אתם נוטלים תרופות לטיפול בסוכרת, עליכם להפסיק את נטילתן ביום הניתוח, מאחר ולפני ניתוח אתם אמורים להיות בצום, ואז ערכי הסוכר בדם יירדו תחת הרדמה, כשאינכם יכולים להתלונן על סימפטומים של רמות סוכר נמוכות או היפוגליקמיה.
אם אתם מזריקים אינסולין, עליכם לבדוק איך להתנהל עם האינסולין פני הניתוח. ברוב המקרים, מטופלים שמזריקים אינסולין משובצים לתחילת היום כדי לאפשר להם את המשך היום להתאושש. מטופלים מסוימים יתבקשו להזריק מנה קטנה יותר של אינסולין או לא להזריק כלל עד שיוכלו לאוכל ולשתות שוב לאחר הניתוח. בחלק מהמקרים ייבדקו רמות סוכר במהלך ההרדמה וההתאוששות.
אלכוהול
רופאים מרדימים ממליצים לא לשתות אלכוהול יום לפני הניתוח וביום הניתוח עצמו. מטופלים השותים אלכוהול על בסיס יומי, זקוקים למנה גדולה יותר של חומרי הרדמה מאלה שאינן שותים על בסיס קבוע. לכן חשוב להודיע לרופא המרדים כמה אכלוהול אתה שותה ובאיזו תדירות.
צמחי מרפא ותרופות ללא מרשם
מטופלים רבים נוטלים צמחי מרפא, תרופות ללא מרשם ותוספי מזון. חלק מהתרופות הללו עלולות לסתור את חומרי ההרדמה ואת התרופות הניתנות נגד כאבים בהתאוששות. רופאים מרדימים מסוימים ישמחו אם תביא איתך לבית החולים את כל הוויטמינים, תוספי המזון, צמחי המרפא והתרופות שאתם לוקחים, כדי שיוכלו לבדוק את מרכיביהם.
עישון
אידיאלי היה אם מטופלים מעשנים היו מפסיקים לעשן 6 חודשים לפני הניתוח. אם תפסיקו לעשן, תשימו לב לשיעול שמתחיל, ומעלה איתו ליחה. זהו סימן שריאותיכם מתחילות לשקם את עצמן מנזקי העישון והניקוטין. יחד עם זאת, ייתכן שלא יהיה לכם כל כך הרבה זמן לפני הניתוח כדי להספיק להפסיק לעשן 6 חודשים לפניו, או שאינכם מסוגליפ להפסיק לעשן לחלוטין. בכל מקרה, צמצום כמות הסיגריות שאתה מעשן יהיה הרע במיעוטו. שימוש במדבקות ניקוטין או במסטיק ניקוטין יכול לעזור לכם, למרות שאף אחד מהם לא יכול להיות בשימוש ביום הניתוח.
סמי רחוב
חיוני שהרופא המרדים ידע בדיוק באילו סמים אתם משתמשים או השתמשתם בעבר. סמי רחוב, כמו קוקאין, LCD, הירואין, עלולים להשפיע קשות על ההרדמה. קוקאין ואקטזי הם סמים המגרים מאד את מערכת העצבים. הם עלולים לעורר את הלב, לגרום לתנודות בלחץ הדם וקצב הלב, במהלך ולאחר הניתוח. סמים כמו LCD עלולים לגרום להזיות, שעלולות לגרום לפלאשבקים במהלך ההתאוששות. עדיף לא להשתמש בסמים הללו לפחות שבוע לפני הניתוח.

התרופות שלפני הניתוח
יכולות להיות כל מיני סיבות בשלם הרופא המרדים או הרופא המנתח ירשמו לכם תרופות ליטול לפני הניתוח. תרופות הרגעה, תרופות משככות כאבים, לצמצם את הסיכון לשאיפת חומצות מהקיבה לריאות, את הסיכון לבחילות והקאות לאחר הניתוח ואנטיביוטיקה למניעת זיהום.
טשטוש
אם אתם חרדים מאד, תוכלו לבקש מהרופא המרדים תרופה להרגעה. תוכלו לקבל מרשם או כדור אחד ליטול בלילה שלפני הניתוח.
משככי כאבים
במטופלים מסוימים, כמו למשל כאלה שעוברים ניתוח לב פתוח, ייתכן שמשככי הכאבים יינתנו יחד עם חומרי הרגעה בזריקה. זה יבטיח כי המטופל יישאר רגוע ולא יהיה לחץ על הלב. אם המטופל אינו סובל מכאבים, ברוב המקרים הוא לא יקבל משככי כאבים עד שהוא בחדר הניתוח.
סותרי חומצה
למניעת שאיפת חומצות קיבה לריאות, חלק מהמטופלים מקבלים סותרי חומצה.
נוגדי הקאות
אם כבר עברתם בעבר ניתוח וסבלת לאחריו מבחילות והקאות, תצטרכו לקבל תרופת נגד.
אנטיביוטיקה
הרופא המנתח עשוי לבקש שתיטלו אנטיביוטיקה להפחית את הסיכון לזיהום לאח הניתוח. לפעמים האנטיביוטיקה ניתנת שעה לפני הניתוח, או אפילו בתחילת תהליך ההרדמה, מה שמבטיח שכמות האנטיביוטיקה בדם הכי גבוהה שאפשר במהלך הניתוח.

קבלה לבית החולים
במדינות רבות בעולם, האשפוז לפני הניתוח מתבצע ביום הניתוח עצמו. במקומות רבים אחרים, כמו בארה”ב וגם בישראל, אם כבר ביצעתם ניתוח בעבר, אתם בוודאי יודעים שהאשפוז מתבצע יום או יומיים לפני ביצוע הניתוח בפועל. במהלך האשפוז שלפני הניתוח, מתבצע כל התהליך הדרוש להכנה להרדמה ולניתוח, כולל בדיקות מעבדה, בדיקות רופאים ופגישה עם הרופא המרדים ביום שלפני הניתוח.
במצבים של ניתוחי חירום, הרופא המרדים נדרש לבדיקה והערכה מהירה, לעיתים בחדר הניתוח עצמו. בניתוחים מסכני חיים, בדיקת הרופא המרדים מאד מוגבלת, ולעיתים מסתכמת בשאילת שאלות כמו “האם אתה סובל מאלרגיות כלשהן?”, “האם אתה נוטל תרופות?”, “האם הייתה לך בעיה עם הרדמה בעבר?”. לעיתים הרופא המרדים יסמוך על הרופא המנתח, רופאים אחרים ופרמדיקים, שיספקו לו סיכום של מצבכם הרפואי.

צום לפני ניתוח

למה הצום חשוב?
אם אנחנו מקיאים במצב של ערות, או אפילו במצב של שינה, הרפלקסים שלנו מונעים מצב של שאיבת נוזלי ההקאה אל הריאות. אנו יורקים ומשתעלים כדי להיפטר מהפסולת שהצטברה בלוע ומאפשרים לאוויר לעבור בדרכי הנשימה.
במצב של הרדמה (כמו גם במצב של שכרות או מנת יתר של סמים), אנו מסוגלים להקיא, אבל חלק מהרפלקסים שלנו אינם פועלים על מנת לפנות את הפסולת מהלוע ולהגן על דרכי הנשימה. במצב של הרדמה, ישנה אפשרות של החזרת תוכן הקיבה אל הלוע, ומכיוון שאנו לא במצב לבלוע או להשתעל, אין לנו את היכולת לפנות את הפסולת מהלוע, והיא עלולה להישאב אל דרכי הנשימה ומשם אל הריאות. מצב זה ידוע בשם אספירציה (שאיבת גוף זר לריאות).
החומצות בריאות עלולות לגרום גם לקוצר נשימה וחוסר חמצן , ולהתפתחות דלקת ריאות בהמשך, המתאפיינת בהשפעה חמורה של החומצות על הרקמות הרכות של הריאות.
כמה זמן אורך הצום שלפני הניתוח?
עד לפני כ-10 שנים, נהוג היה להורות למטופלים לצום מהערב שלפני הניתוח. אם הניתוח נקבע לשעות אחר הצהריים, מטופלים נאלצו לצום 16-18 שעות לפני הניתוח. בשלהי שנות ה-80, מספר מחקרים העמידו בסימן שאלה את מדיניות הצום הזו, וסימנו תפיסה חדשה של הצומות טרום ניתוח. התפיסה החדשה הזו גרסה כי גיל המנותח ומצבו הרפואי הם פרמטרים חשובים בהחלטה לגבי משך זמן הצום. ההנחיות החדשות גם קבעו כי אמנם מנותחים לא יכולים לאכול מזון מוצק ביום הניתוח, אולם יכלו לצרוך נוזלים צלולים עד כ-3 שעות לפני הניתוח.
ניתוחי חירום
במצבים של תאונות או תחת השפעת כאבים וקבלת משככי כאבים, תהליך העיכול מאט והמזון עוזב את הקיבה באיטיות גדולה יותר מהרגיל. מצב זה נקרא על ידי הרופאים המרדימים “קיבה מלאה”, והוא מעלה את הסיכוי להחזרת תוכן הקיבה אל הלוע. מצב זה יכול להיות סיבה מספקת לדחיית הניתוח עד לפינוי הקיבה, אולם ישנן דרכים לפנות את הקיבה בהיעדר ברירה אחרת, הגם שאינן אופטימליות כמו פינוי טבעי של הקיבה.

ניתוח במצב של מחלה
ככלל, המצב האידיאלי הוא להיות במצב של בריאות מירבית לפני ניתוח בהרדמה. הסיכון לאספירציה (שאיבת גוף זר לריאות), גבוה יותר במצב של שפעת או התקררות למשל. יחד עם זאת, לעיתים ישנה מידה של דחיפות בניתוח, הדורשת את קיומו גם במצב של בריאות לא מלאה. הרופא המנתח, יחד עם הרופא המרדים, הם אלה שיקבעו את מידת דחיפות הניתוח לעומת הסיכון שבביצועו במצב של מחלה. לכן, אם מתפתחת מחלה כלשהי בסמוך למועד הניתוח, עליך להודיע לרופא המנתח ולרופא המרדים ולהמתין להחלטתם באם יש לדחות את הניתוח או לבצעו למרות המחלה.

עד לפני 2 עשורים, ניתוח פרטי היה סוג של חלום רחוק עבור רוב תושבי ישראל. אף אחד לא התעניין, לא שאל ובוודאי שלא העז להזמין ניתוח פרטי בבית חולים.

המציאות השתנתה, ושרשרת של אירועים והתפתחויות הביאו לכך שכל אדם שלישי במדינת ישראל מחזיק בביטוח בריאות פרטי. בחלק מהמקרים הביטוח המשלים שמספקות קופות החולים יספיק כדי לממן כל ניתוח שהמטופל ירצה, גם אם יבחר במסלול של ניתוח פרטי, ובמקרים אחרים תגבה אותו חברת הביטוח אצלה רכש פוליסת ביטוח בריאות פרטית.

ישנן דעות לכאן ולכאן על עניין הביטוח הבריאות הפרטי, אבל לא בזאת עסקינן. העובדה היא כי ניתוח פרטי הכולל בחירת מנתח, בחירת רופא מרדים ומבוצע בבית חולים פרטי, אפשר לבצע רק באמצעות מימון פרטי או ביטוח פרטי או משלים. שלושת האפשרויות האלה בעצם יוצרות מציאות שמאפשרת כמעט לכל אזרח הנדרש לעבור ניתוח, לבחור את בית החולים בו יבצע את הניתוח, את המנתח שיבצע את הניתוח ואת הרופא המרדים. שום דבר מאלה אינו מובן מאליו.

ניתוח פרטי – תהליך בחירת המנתח

הרפואה הציבורית לא מאפשרת ומעולם לא אפשרה לבחור את הרופא המנתח, ובצדק. אפשרות כזו עלולה ליצור כאוס במערכת הציבורית ולהביא למציאות שאף אחד מהצדדים לא רוצה בה. יחד עם זאת, באופן טבעי כשאדם עומד לפני ניתוח, בעיקר אם לא מדובר בניתוח פשוט, הוא רוצה לדעת שהוא בידיים בטוחות, שהרופא המנתח אותו הוא הרופא הטוב ביותר, המנוסה ביותר והמומחה ביותר בתחומו. אפשרות כזו עולה כסף, והרבה. נכון להיות 38% מהוצאות קופות החולים הן על ניתוחים. מימון פרטי אפשרי רק למתי מעט, אז מה שנשאר הוא מימון על ידי הביטוחים המשלימים של קופות החולים או על ידי ביטוח בריאות פרטי.

אז אנחנו חוקרים, בודקים, שואלים ומבררים מיהו הרופא המנתח הטוב ביותר עבורנו, וכמובן שלעיתים תור להתייעצות איתו כרוך בהוצאה כספית, שלא לדבר על תור לניתוח אצלו. וזה עוד לפני שדיברנו על הרופא המרדים ועל בית החולים.

ניתוח פרטי – רק בית חולים פרטי

כמו בכל מדינה מתוקנת, ניתוח פרטי יכול להיות מבוצע רק בבית חולים פרטי. לא ייתכן הרי שבתוך המערכת הציבורית יהיו שירותים פרטיים. אי לכך, ניתוח פרטי הוא הרבה יותר מאשר בחירת המנתח. הוא בחירת בית החולים, וגם בחירת הרופא המרדים. לפעמים רופאים עובדים עם בתי חולים מסוימים וממליצים עליהם, אבל ברוב המקרים תוכלו לבחור את בית החולים בו תרצו לעבור את הניתוח.

ניתוח פרטי – חשיבותו של רופא מרדים

אחת מהמצוקות, ללא ספק הגדולות ביותר, של הרפואה הציבורית, הוא המחסור ברופאים מרדימים מומחים. רפואה מרדימה היא תת התמחות בפני עצמה, ונכון להיות פועלים בארץ רק כ-700 רופאים מרדימים, שצריכים לכסות כ-60,000 ניתוחים בשנה המבוצעים במערכת הציבורית. מציאות זו הביאה למצב אבסורדי בו רופאים שאינם מומחים בהרדמה מבצעים את תפקידו של הרופא המרדים, או שמתמחים נכנסים לנעליים של הרופאים ומפוקחים מרחוק על ידי רופא מרדים מומחה, שהרי הוא לא יכול להיות נוכח בכל ניתוח.

תפקידו של הרופא המרדים כמעט שקוף למנותחים, אבל הוא למעשה זה ששומר על חייהם במהלך הניתוח. הוא מנווט את הטיסה מרגע שהמנותח נכנס למצב של הרדמה. אז נכון שרוב המטופלים רצים לבחור את המנתח, אבל יותר ויותר מופנמת ההבנה שתפקידו של הרופא המרדים לא פחות חשוב, בלשון המעטה.

רוצים פרטים נוספים על החלק של הרופא המרדים בניתוח? התקשרו עכשיו! 077-5502634
או ישירות לד”ר אהרון 052-6844691

שוקלים לפנות לבית חולים פרטי? להלן מידע שיעזור לכם לקחת החלטה!

נושא הרפואה הפרטית בישראל הולך ותופס תאוצה בעשורים האחרונים. עד אז, בניגוד למדינות כמו ארה”ב, על הרפואה בישראל ניצחה הרפואה הציבורית, שניתנה דרך שירותי הביטוח הלאומי וקופות החולים השונות. בעשורים האחרונים, בעקבות המצב הכלכלי, הגידול בפער החברתי ושינוי המדיניות הממשלתית, יותר ויותר הסתננה חרדה כללית מפני היעדר היענות רשויות הבריאות במצבים של הזדקקות רפואית, וזו גרמה לעלייה משמעותית בביקוש לביטוחי בריאות פרטיים ויחד איתם הלך וצמח מעמדה של הרפואה הפרטית בכלל ושל בתי החולים הפרטיים בפרט, שזוכים לעדנה בעקבות פנייה של מטופלים רבים, ולאו דווקא אלה שהממון מצוי בכיסם.

נהוג לחשוב כי תחום הרפואה הפרטית כולל בעיקר רופאים פרטיים, אבל זה אינו המצב. הרפואה הפרטית בהחלט כוללת בתוכה בית חולים פרטי , ממנו יש כמה וכמה בארץ, רופא מרדים פרטי ואפילו מעבדות פרטיות וטיפולים וניתוחים המתבצעים באופן פרטי. בחלק מהמקרים קופות החולים משתתפות בנטל הכספי, ובחלק אחר של המקרים הנטל כולו מוטל על המטופל.

בית חולים פרטי – יתרונות וחסרונות

חסרונו העיקרי של בית חולים פרטי ברור – העלות אינה מתאימה לכיסו של כל מטופל ומי שידו אינה משגת, צריך להסתפק בשירותי הרפואה הציבורית גם אם אינם מספקים את כל המענה שהוא רוצה או זקוק לו. כמעט כל בית חולים ציבורי בארץ סובל מחוסר בכוח אדם, בעיקר ב רופאים מרדימים, בחדרי ניתוח, בחדרי אשפוז ואפילו במיטות. התלות בתקציב ממשלתי ובמדיניות הממשלה בכל עת, גורמת למצב בו בתי החולים קורסים תחת הנטל ולא מסוגלים לתת את כל המענה לו הציבור זקוק. מצבים כאלה לא יכולים להיווצר בשום בית חולים פרטי , שמפרנס את עצמו מתשלום לקוחותיו ולא תלוי בתקציב ממשלתי או במדיניות כזו או אחרת. בית חולים פרטי יכול להרשות לעצמו ואף חייב למטופליו להצטייד בציוד החדש ביותר שקיים בשוק, במספיק כוח אדם מיומן ואדיב, בשמות המובילים של הרופאים המומחים, בחדרים, במיטות, בשירות, באסתטיקה ובנקיון.

בית חולים פרטי – מיפוי ארצי

בכל בית חולים פרטי תוכלו לברר מהו ההסדר מול קופת החולים שלכם ואיזה מימון תוכלו לקבל מהביטוח המשלים. לכל בית חולים פרטי יש אינטרס שתהפכו למטופליו ולכן ישמחו לעזור לכם. חלק מבתי החולים מתמחים בטיפולים מסוימים וחלק מציעים את כל מה שתוכלו לקבל בבתי החולים הציבוריים, רק ברמה גבוהה הרבה יותר של שירות, באפשרויות בחירה הרבה יותר גדולות וברמות אסתטיקה וניקיון שלמרבה הצער לא קיימות ברוב בתי החולים הציבוריים.

בית חולים פרטי אלישע – בית חולים בבעלות פרטית הממוקם בחיפה ומציע מכלול של שירותים, ניתוחים, טיפולים ומכונים.

בית חולים פרטי אסותא – 4 סניפים ברחבי הארץ לבית החולים אסותא, השייך לקופת החולים מכבי, ומציע כמעט את כל השירותים שמציע כל בית חולים ציבורי, רק ברמה גבוהה יותר של שירות ושל אסתטיקה.

בית חולים פרטי מדיקל סנטר – דומה מאד לבית החולים אסותא מבחינת שירותים ורמה. ממוקם בהרצליה ושייך בחלקו לקופת החולים הכללית.

בית חולים פרטי אמריקן מדיקל סנטר – בית חולים בבעלות פרטית, הממוקם בראשון לציון ומציע שורה של מחלקות וטיפולים.

בית חולים פרטי עין טל – מרכז מומחים לרפואת עיניים, הכולל ניתוחים, טיפולים ואבחונים.

בית חולים פרטי נ.א.ר.א – מרכז רפואי פרטי הממוקם ברמת גן ומציע רשימה של רופאים מומחים בתחומים שונים, טיפולים וניתוחים הכוללים אשפוז יום בלבד.

מרכז רפואי רמת אביב- מרכז בבעלות פרטית, המגובה על ידי מרכז רפואי סוראסקי (בית חולים איכילוב) ומציע חדרי ניתוח, חדרי התאוששות ומעבדה בנוסף על מספר מחלקות.

בכל אחד מבתי החולים ניתן לבחור את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים.

לפרטים נוספים התקשרו עכשיו!

052-6844691